הורות מהי?
הורות, בספרות המחקרית, מוגדרת כמחויבות במתן מענה לצרכים הפיזיים, הרגשיים והקוגנטיביים של הילד, על בסיס יומיומי. כמו כן, כחלק ממתן המענה לצרכיו של הילד, ההורה צריך לדעת לשים את הצרכים של ילדו לפני הצרכים שלו שכן היבט זה מהווה עיקרון משמעותי בהורות ובאחריותו של ההורה להגן על הילד. במקרים בהם ההורה נכשל במתן עדיפות לצרכים של הילד, עולה הסיכון להתנהגות מתעללת מצד ההורה, שכן בהורות טובה, ההורה צריך להיות מסוגל להקריב את הצרכים האישיים שלו, למען הגנה על ילדו (Eve et al., 2014). יתר על כן, הורות צריכה לכלול שני מאפיינים משמעותיים: מתן אהבה והצבת גבולות. היכולת של ההורה לשמור על איזון בין הרעפת אהבה לילד, להגיב אליו ברגישות וקבלה ובין, הצבת גבולות והבהרת הציפיות שיש לו מהילד, הינה מרכיב חיוני בהורות לשם קידום התפתחותו של הילד (Wolfe & McIsaac, 2011).
כמו כן, הורות מוגדרת גם כמשימה חברתית, בה הילדים מודרכים על ידי ההורים שלהם, לומדים אודות ציפיות חברתיות ומאמצים נורמות חברתיות מקובלות. בחברה המערבית, תפקידו של ההורה הינו לתמוך בילד בהפיכתו לאדם עצמאי ולהוות עבורו מודל לחיקוי (Eve et al., 2014). היכולת להבין ולציית לחוקים חיונית עבור הילד בתפקודו החברתי וביכולת שלו להשתלב באינטרקציות חברתיות בעתיד. תפקיד ההורים הינו להעביר את הידע אודות המוסכמות החברתיות וההתנהגותיות וידע זה מועבר לרוב באופן בו ההורים מציבים גבולות לילדיהם וכן, גם אוכפים את אותם הגבולות (Wolfe & McIsaac, 2011).
