בעבודה זו בחרנו לעסוק בהבדלים בין שני רכיבי משנה של אמפתיה- קוגניטיבית ורגשית, ואיך כל אחד מהם עשוי לסייע לאדם לצלוח, אסטרטגית, אינטראקציות חברתיות.
הצלחה באינטראקציות חברתיות הדורשות אסטרטגיה, כמו תחרות, מלחמה או משא ומתן, לעיתים קרובות דורשות מאיתנו הבנה של המניעים, הרגשות וההתנהגויות הצפויות של האחר, על מנת לצלוח אותן. הבנה כזו של האחר דורשת מאיתנו שימוש, בלפחות, שני מנגנונים שונים המאפשרים לאדם יכולת לדמיין את חווית האחר: לקיחת פרספקטיבה של האחר ( taking-perspective) – מנטליזציה, אשר מייצגת יכולות של אמפתיה קוגניטיבית לאמץ את נקודת מבטו של האחר, באופן שעשוי לכלול מסקנות ביחס למצבו הרגשי-קוגניטיבי, והכרה רגשית- יכולת של אמפתיה רגשית, אשר מאפשרת לאדם לחוות תגובות רגשיות לחוויותיו של האחר ו/או לחוש את כאבו, מה שיאפשר להגיב באופן נכון למצבו הנפשי.(Shamay-Tsoory, 2011)
ממצאים קודמים, מניחים באופן כללי, כי לקיחת פרספקטיבה של האחר, בדרך-כלל, תסייע בביצועים בתחרות וכי אמפתיה רגשית עשויה להרע(Batson et al., 2003). לעומת זאת, יש הטוענים כי סוג האינטראקציה התחרותית היא זו שתקבע איזה רכיב אמפתי יסייע יותר להצלחת המשימה, כך שאינטראקציה אסטרטגית כמו משא ומתן, אולי תניב יותר הצלחה כשלקיחת פרספקטיבת האחר תפעל, ואילו אמפתיה רגשית יותר תסייע במצבי קונפליקט בין-אישיים ואף תחרותיים(Betancourt, 2004).
