מחקר משולב של תכנית ההתערבות "מטרות טובות" בריפוי בעיסוק בקרב ילדים
בקרב כ-17 עד 19 אחוז מהילדים קיים מצב בריאותי ארוך-טווח; 8% מהם במצב חמור (לדוגמא אוטיזם או שיתוק מוחין). מרביתם של ילדים אלה מקבלים שירותים טיפוליים (לדוגמא ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה) בשלב כלשהו בילדותם. השירותים הניתנים לילדים מגוונים מאוד, אך הספרות מראה כי האתגרים הניצבים מולם דומים. חוסר נגישות או חוסר שוויון הם האתגרים העיקריים בשירותי טיפול לילדים בכל העולם ובכל התחומים. ילדים ממתינים עד 12 חודשים למפגש ראשוני ויותר מכך לטיפול. בעיות אלו גורמות לתסכול המשפחות משירותי הרווחה. חוסר נגישות לשירותים קשור למצוקה במשפחות ולבעיות פסיכוסוציאליות אצל הילד. העיכוב בתחילת הטיפול הוא בגדר החמצת הזדמנות למנוע בעיות בהתפתחות הילד, בהישגיו ובאיכות חייו. מחקרים קודמים הראו כי בעיות בנגישות ובשוויון לרוב אינן נפתרות על ידי הוספת משאבים או הגברת לחץ על שירותי הרווחה להפחית עלויות. עם זאת, עדיין חסר ידע שידריך את השירותים כיצד לשפר את עבודתם.
ידע מחקרי מתחומים שונים מראה כי נגישות, שוויון ויעילות בשירותים קשורים לפעילות אנשי המקצוע בהערכה, טיפול והתנערות מאחריות; פעולות אלו מתווכות בין השפעת המאפיינים הארגוניים לבין מאפייני המטופלים; וכי הוספת משאבים לרוב לא תפתור בעיות באספקת השירותים מפני שהמטפלים לא תמיד משתמשים במשאבים אלה היטב. עדויות ספציפיות לשירותי טיפול עבור ילדים מראות כי:
1. תוצאות חיוביות של שירותי רווחה קשורות למתן שירותים ממוקדי-משפחה השמים דגש על חיי הילדים.
2. היכולת לקבל מטופלים חדשים מוגבלת בשל הקצאת זמן המטפלים לטובת ילדים הנמצאים כבר תחת טיפולם.
3. מטפלים כמעט לא משתמשים במטרות ספציפיות לצורך הקצאת משאבים.