מצגת.
המלצות הוועדה:
1. לאמץ הגדרה חדשה ומוסכמת לילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה המתבססת על האמנה הבין לאומית לזכויות הילד
2. לשנות את היחס להקצאת המשאבים באופן שיופנו משאבים רבים יותר לתכניות מניעה
3. לשנות את יחס הקצאת המשאבים בין פתרונות חוץ ביתיים לבין פתרונות קהילתיים
4. לפתח וליישם תכניות ייחודיות לחיזוק משפחות של ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה
5. להתמקד באוכלוסיות מיוחדות: ילדים ערבים ובדואים, ילדי העולים וילדים חרדים
6. לקבוע הסדרים הדדיים המחייבים וחלוקת תפקידים בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות בדבר היקף הקצאת המשאבים
7. לקבוע נוסחאות מוסכמות להקצאת משאבים שיהיו מבוססות על היקף אוכלוסיית הילדים בסיכון ומשתנים אחרים
8. ליצור אגדי רשויות מקומיות לאיגום משאבים ולניצולם היעיל באספקת השירותים
9. לפתח מערכת המידע וניהול הידע מתוך הדגשת צורכי התיאום והקישור ביניהם
10. ליצור כלים הולמים, טכנולוגיות מתקדמות ומענים אפקטיביים להבטחת רצף הטיפול והתיאום הבין משרדי
11. להקים מכון לאומי לחקר מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון
12. להקים פורום על-ארצי – נציבות או מועצה ציבורית לקביעת מדניות הכוללת בתחום ילדים ובני נוער בסיכון
13. להקצות משאבים מתאימים אשר יבטאו את מחויבות הממשלה והחברה בישראל לילדים ובני נוער בסיכון
14. לפתח מדד לאומי שיאפשר ניטור ומעקב תקופתי אחר מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון
