מפגש נערות בסיכון עם מסגרת השירות הלאומי

1.    סקירת ספרות

סקירה זו תציג את המסגרות התאורטיות והאמפיריות הרלוונטיות לנושא העבודה ושאלות המחקר (שיוצגו בסוף הסקירה). העבודה עוסקת במפגש שבין צעירות בסיכון לבין המסגרת של השירות הלאומי האזרחי בישראל. בהתאם, הסקירה תפתח בהצגת התחום של בני נוער וצעירים בסיכון בישראל באופן כללי. לאחר מכן אתמקד בנערות וצעירות בסיכון מכיוון שכפי שנראה, להקשר המגדרי יש השפעה בעיצוב חוויית הסיכון. לאחר מכן אתמקד בשתי אוכלוסיות רלוונטיות למרואיינות במחקר זה : נערות בסיכון יוצאות אתיופיה ונערות בסיכון מהחברה החרדית. לבסוף אסקור את מערך השירות הלאומי אזרחי בעולם ובארץ והרלוונטיות שלו לצעירות בסיכון.

1.1  בני נוער וצעירים בסיכון

בני נוער הגדלים במשפחות שבהן מתקיימים תנאים המציבים אותם במצבים היכולים לפגוע בבריאותם הפיזית ו/או הנפשית, או בהתפתותם התקינה, מוגדרים כבני נוער בסיכון. גורמי סיכון יכולים להיות התמודדות עם קשיים כלכליים, מחלה או מוות של אחד ההורים, חשיפה לאלימות, הזנחה ועוד. לפי נתוני משרד הרווחה, מתוך 2 מיליון ילדים החיים בישראל, כ 330,000 מוגדרים כנתונים במצב של סיכון (אתר משרד הרווחה).

תאוריית ההתקשרות (Attachment Theory) שמה דגש על ההשפעה של ההתנסויות שיש לילד עם הוריו על התפתחותו, יכולתו לייצר קשרים ותפקודו כבוגר (פינצי-דותן ושרון-גרטי, 2010). מטרתה של מערכת ההתקשרות התקינה היא לספק לילד תחושת ביטחון ומרחב מוגן להתנסות, למידה והתפתחות. 

1.        מבוא

2.        סקירת ספרות

2.1      בני נוער וצעירים בסיכון 

2.2      נערות בסיכון 

2.3      נערות בסיכון יוצאות אתיופיה

2.4      נערות בסיכון מרקע חרדי 

2.5      השירות האזרחי הלאומי לצעירים בסיכון 

2.6      סיכום ושאלות המחקר

3.     שיטה

3.1      מחקר איכותני

3.2      סיפורי חיים

3.3      אוכלוסיית המחקר

3.4      איסוף הנתונים

3.5      שיטת הניתוח

4.        ממצאים

4.1      רקע קצר על המרואיינות והתכנית

4.2      תקופת הילדות

4.3      היחסים עם ההורים

4.4      המעבר לפנימייה

4.5      השירות הלאומי אזרחי 

4.6      החיים לאחר השירות

4.7      סיכום הממצאים

5.        דיון 

6.        ביבליוגרפיה

נספחים