יותר ויותר ילדים ובני נוער מוגדרים בתור ילדים בסיכון, כשלוש מאות אלף ילדים, וייתכן כי המספר הינו גדול עוד יותר(סבו לאל וחסין, 2011). הגידול אשר קיים בנושא הילדים בסיכון מגדיל את הצורך של המדינה להתמודד עם הבעיה ולצמצם את כמות הילדים אשר מוגדרים כילדים בסיכון. התמודדות של המדינה ומשרד הרווחה עם בעיות אלו באה לידי ביטוי במגוון של תכניות וניסיונות לשיפור מצבם של הנערים בסיכון. הילדים אשר מוגדרים כילדים בסיכון לא רק בסכנת נשירה ממסגרות החינוך הפורמליות אלא גם עלולים לחוות קשיים בהשתלבות בשוק העבודה ופיתוח קריירה מקצועית בעתיד. משמעות הדבר היא שאם כיום לא נוכל לצמצם את מספר הילדים בסיכון ולהפוך אותם לגורמים חיובים ופרודוקטיביים לעצמם ולחברה, נצטרך להתמודד בעתיד עם מגמת פשיעה הולכת וגוברת אשר תשפיע על כל תחומי החיים של החברה בישראל. העזרה לאותם ילדים בסיכון היא מעבר לעזרה לאותם הנערים אלא עזרה אשר נועדה ליצור חברה בריאה יותר.
למרות דרכי ההתמודדות המשתפרים של המדינה בנושא זה קיימת סוגיה אשר מקשה על התהליך של הוצאת נערים וילדים מסיכון. סוגיה זו היא התפיסה של ההורים את הילדים בסיכון ואת דרכי ההתמודדות של ההורים עם הילדים אשר נמצאים בסיכון. עבודה זו נועדה לתאר את בעיית התפיסה של ההורים לילדים בסיכון, ככזו שיכולה לעזור לילדים להתמודד עם הקשיים שלהם או כזו אשר יכולה להרוס את הסיכויים שלהם לצאת ממעגל הסיכון.
מבוא
סקירת ספרות
ילדים ונוער בסיכון
עבודה עם ילדים בסיכון
הורים לילדים בסיכון
מיהו ההורה המסור
הורים לילדים בסיכון: הורה לא מסור
הקשר בין הורים לילדים כאשר יש סיכון
סיכום
בדיקת שדה
תוצאות בדיקת השדה
תמה ראשונה: חשיבות הסביבה
תמה שנייה: אי הערכת פעילות המרכז בצורה שלמה
תמה שלישית: צרכי הילדים
תמה רביעית
דיון אינטגרטיבי
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
שאלון להורים- במרכז ילדים הורים
ראיון מספר 1: זוג א'
ראיון מספר 2: זוג ב'
ראיון מספר 3: זוג ג'
ראיון מספר 4: זוג ד'
ראיון מספר 5: זוג ה'
