הפרעות פוסט טראומטיות קליניות ושיטות טיפול

נושא המחקר שאושר לעבודה זו הינו התמודדות וטיפול של נפגעי פוסט-טראומה, תוך נגיעה במצב הייחודי הישראלי. הפרעת דחק פוסט טראומטית נחשבת להפרעה פסיכיאטרית, אשר נמצאת במדריך ההפרעות והאבחון והסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, ה-DSM - Diagnostic and statistical manual (American Psychiatric Association, 2013). פגיעות פוסט טראומטיות נחשבות לשכיחות למדי באוכלוסייה המערבית, כמו גם בישראל (כהן, 2009). מחקרים שנעשו, מראים כי השכיחות באוכלוסייה של נפגעות פוסט-טראומה גדול משל נפגעי טראומה, והסיבה לכך היא שפוסט טראומה הינה שכיחה במיוחד לאחר אירועים טראומטיים בעלי אופי מיני (תקיפה מינית, אונס וכדומה), ואילו עבור גברים, הם נפוצים במיוחד לאחר אירועי מלחמה הנחווים במגע ישיר (קרבות אש וכדומה). נוכח מגמת הירידה של מלחמות במציאות המערבית (בכלל ובמיוחד בכל הקשור למגע ישיר בין צבאות), פחתה שכיחות של נפגעי פוסט טראומה מסוג זה (Haskell et al., 2010).  

בישראל, באופן טבעי, הפרעות פוסט-טראומטיות נחשבות לתופעה תדירה יותר, אשר משפיעה על כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה (כשני אחוזים יותר מהממוצע בעולם), ונובעת הן מתוך המציאות הביטחונית אשר מהווה למעשה מציאות של ׳מלחמה׳ הלכה למעשה, המביאה חיילים וחיילות רבים לסיים את שירותם הצבאי עם ההפרעה. ומתוך המציאות הביטחונית אשר לאורך השנים קיבעה שגרה של אירועי טרור ומתקפות טילים, המייצרת נפגעים רבים, ובמיוחד באזורי החיכוך כמו יישובי עוטף עזה והערים מסביב, כמו באזורים בצפון. המציאות הישראלית, הינה קרקע פורה של הפרעות דחק פוסט טראומטיות, בינוניות כחמורות, ולכן דורשות הסתכלות ובחינה מחודשת על הטיפול בהם (לוינסון, 2010). 

מבוא

1.     הפרעת דחק פוסט טראומטיות

1.1        רקע

1.2        הגדרתה של ההפרעה

1.3        מודלים ותיאוריות

2.     התערבויות טיפוליות בהפרעת דחק פוסט טראומטית

2.1        מניעה

2.2        התערבויות מסורתיות לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית

2.3        התערבויות טיפוליות חדשניות לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית

2.4        מבט לעתיד הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית

3.     דיון

4.     סיכום

5.         ביבליוגרפיה