היום, שימוש לרעה בסמים, בעיה של כמעט כל מדינה בעולם." המכורים" גורמים נזק לא רק לאחרים אלא בעיקר לעצמם. חיים של אדם מכור הופכים להיות סיוט אחד גדול ולהתעורר מהסיוט הזה הינה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור אדם מכור לסמים. כל מכור לסמים, לפני שיהפוך לנקי מסמים, צריך קודם לשרוד במאבק הקשה ביותר של חייו – להיגמל מסמים ולהישאר נקי לכל החיים.
עיון בספרות מקצועית מלמדת כי סיכויים להיגמל מסמים, תלויים בראש ובראשונה במאפייני המכור (אנסון ונתן, 1999). כך לדוגמא, סיכוי של המכור להיגמל מסמים, גדל לאחר גיל 28 ומעלה ( שומפן, 1991). ההסבר לכך הוא כי אדם מבוגר יותר, קשור למספר רב יותר של מעגלים חברתיים ובכך , שימוש בסמים, גורם לאובדן רב יותר וגורם לו למוטיבציה רבה יותר להיגמל מסמים.
גם להשכלה של המכור, ישנו קשר להצלחה בגמילה, כאשר, ככל שהשכלת המכור גבוהה יותר, כך גדלים סיכויים להיגמל מסמים (שופמן, 1991). נוסף לכך, מצא Westemeyer (1991), כי גם ניסיון תעסוקתי שצבר המכור בטרם שימוש בסמים, מסייע בשמירה על תקופה ארוכה יותר של ניקיון מסמים.
בנוסף לגיל, השכלה וניסיון תעסוקתי, ישנם גורמים רבים נוספים, אשר עלולים להשפיע על הצלחת הגמילה מסמים בקרב משתמשים. כך ישנם מאפיינים של מכור, אשר מגדילים את סיכוייו להצליח בגמילה ומגדילים סיכוי לשמירה על ניקיון לתקופה ארוכה יותר. ספרות מחקרית מציגה מאפיינים הבאים : שירות צבאי (שופמן, 1991); סטטוס "נשוי" ונוכחות של ילדים (Westemeyer, 1989); מגורים עם אנשים נוספים כגון קרובי משפחה וחברים (Westemeyer, 1989), אשר עשויים להוות מקור לתמיכה בשלבים ראשוניים של גמילה (Kandel & Andrews, 1987); ורמה סוציואקונומית גבוהה (Bandura, 1997).
רקע
סביבת הנגמל מסמים
סטיגמה ואפליה כלפי משתמשים בסמים
סטיגמה ואפליה כלפי נגמלים מסמים
ניכור (Alienation)
איבוד ערך נתפס (Perceived Devaluation)
מטרת המחקר והשערות
שיטה
אוכלוסייה
כלים
הליך
ממצאים
דיון
קשר בין דיסקרימינציה של הנגמלים לבין ניכור
קשר בין דיסקרימינציה של נגמלים, לבין איבוד ערך נתפס
מגבלות המחקר
הצעות למחקר המשך
סיכום ומסקנות
מקורות
נספחים
נספח מס' 1 - שאלון המקורי
נספח מס' 2 – שאלון המחקר
נספח מס' 3 – תפיסות הגולשים כלפי מכורים לסמים
