שאלה מס׳ 1
סעיף א׳: המקרה המוצג בשאלה מס׳ 1, לעניות דעתי, מתעכבת על רעיונותיו של רולס במספר דרכים, אך העיקרית וזו המשמעותית מכולם, נובעת מתוך התמקדותו של רולס בהשפעות של הדרך שבה כל חברה מחלקת את משאביה, ומייצרת בעקבות כך פערים בין עשירים לבין עניים. רולס שם דגש גדול במשנתו בעיקר על האופן שבו מערכת בלתי ׳צודקת׳ הינה מערכת אשר פוגעת יותר מכל באלו העניים ביותר. ואכן, הסוגיה שעולה מתוך השאלה הראשונה, בדמות אזרחי מדינת ישראל אשר מצבם הכלכלי כה חמור, עד שאלו אינם יכולים לשלם את חשבון הגז שלהם, ועל כן עצם יכולתם להתקיים ולהיות חלק מהחברה בצורה הבסיסית ביותר, נלקחת מהם.
שאלה מס׳ 2
תפיסותיו של רולס, מייצגות במידה רבה שאלות כלכליות וחברתיות כיום, המייצגות היטב את המציאות במדינת ישראל, כפי שהיא מתבטאת גם במדינות מערביות אחרות בעולם. על פי גישתו ׳צדק והוגנות׳, בסיס המערכת הכלכלית חברתית, אשר מטרתה להבטיח צדק וחירות, נוגעת לאופן שבו משתפים פעולה כלל חבריה, כדי להבטיח זכויות אלו לכלל אזרחיה, באמצעות קביעת רגולציות אשר יבטיחו שכל אחד מהחברים שבה מסוגל להשפיע ולהביא לכדי קידום האינטרסים שלו.
שאלה מס׳ 3
כדי להבין כיצד היו תופסים האייק ונוזיק את השידור הציבור ותרומתו לסדר החברתי-כלכלי, יש להבחין הן בסיבות שבגללן השירות הציבורי פועל (בהתאם לדברים שעלו בגוף השאלה), והן בתוצאה של שידור זה (אשר גם היא עלתה בגוף השאלה). כך למשל, סביר מאד להניח, כי האייק היה רואה בשידור הציבורי (ובוודאי זה שהיה נהוג בישראל עד לרפורמה האחרונה) כפעילות כלכלית המגלמת את חוסר היעילות (ההשתעבדות, לתפיסתו) של ההתערבות של המדינה, המייצרת כך תכנים איכותיים פחות, אשר האזרח הוא זה שעדיין נדרש לשלם עליהם.
