מטרתה של עבודה זו היא לענות על שאלת המחקר: מה היו השינויים העיקריים שחלו במעמד האשה הבדואית בחמישים השנים האחרונות, דהיינו מאז שהחל, ביוזמת המדינה, תהליך העיור בחברה הבדואית, ועל רקע שינויים חברתיים, תרבותיים ומגדריים מהותיים שנגזרו מתהליך זה? שינויים אלה נתפסו בחברה הבדואית המסורתית כמבשרי שינוי וחידוש מחד וכאיום חברתי מאידך וערערו סדרי עולם שהיו קיימים במשך דורות רבים בחברה פטריארכלית מסורתית עם חלוקת תפקידים ברורה בין המינים ובין מותר ואסור לכל אחד מהם. הקונפליקט הזה בא לידי ביטוי באופן מובהק במעמד האשה הבדואית שנחשפה לעולם אותו לא הכירה קודם. עולם שפותח הזדמנויות להעצמה ולהתקדמות נשית אך גם טומן בחובו איומים על מעמדה ועל היחסים בין הנשים לבין החברה, המשפחה והתפיסה השמרנית הפטריארכלית. היטיבה לתאר זאת החוקרת נוזהה אלאסד אלהוזייל שהקדישה לסוגייה מאמר אותו כינתה "השד המגדרי", שם היא מבחינה בין הדורות של הנשים הבדואיות וקובעת כי:
בשנים האחרונות חלו באוכלוסייה הבדואית בנגב תהליכים חברתיים ותרבותיים, שהשפיעו על המרקם החברתי בה ועל מעמדן של הנשים. בנות הדור הראשון מתקופת הנוודות נולדו לפני קום המדינה. הן חדורות ביטחון במעמדן החברתי, המשפחתי והאישי. בנות הדור השני גדלו בתקופת העיור ומתמודדות עם קשיי המעבר מנוודות ליישובי קבע. הן חשות בלבול וכעס על תהליך המעבר, אולם הן נמצאות בעמדות מפתח בחברה, ומשמשות דור מגשר בין העבר להווה. בנות הדור השלישי חצויות בין הרצון האישי הפרטי לרצון החברתי הקולקטיבי. בנות הדור הזה שרויות בעיצומו של תהליך מעבר שעדיין לא הסתיים. החברה הבדואית שרויה בתנופה ובהתפתחות המתבטאת בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה.
מבוא
פרק א': השכלה ותעסוקה: חוזקות ודילמות
פרק ב'.: שוברות תקרת הזכוכית
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
