מגפת הקורונה, הינה תופעה שכבר עתה נחשבת להיסטורית, ובעלת השלכות דרמטיות על היבטים רבים בעולמם ובסדר החברתי של תרבויות רבות בעולם כולו, כמו גם במדינת ישראל. מגפת הקורונה, הינה מחלה אשר פרצה בסין בסוף שנת 2019, וחודש אחרי זה התפשט בכל העולם, כמו גם בישראל, כאשר התחיל בעולם המערבי באיטליה (אורנשטיין, 2020). מאפייניה הייחודיים של מגפת הקורונה, כמחלה המתפשטת במהירות, ועם אחוז תמותה גבוה יחסית (לצד מדביקים אשר אינם מגלים סימנים ולכן מייצרים גלים של הדבקה), הובילו, מצד אחד, לסגרים לאומיים, שנדרשו כדי להקטין כמויות הנדבקים, אשר מאיימים על יכולתה של מערכת הבריאות לתפקד, ומצד שני, הובילו ליצירת מציאות חברתית חדשה, של ריחוק חברתי מתמשך (Kye & Hwang, 2020).
בשנה שחלפה מאז שפרצה, מחקרים רבים בחנו את ההשפעות של המציאות החברתית-כלכלית, אשר אחד מההשלכות המרכזיות שלה, הייתה המעבר המהותי למרחב הביתי, אשר מחקרים ראשוניים, בארץ ובעולם, כבר מצביעים על הנזקים ועל האלימות אשר הולכת וגוברת במרחב הביתי (ריבקין ואחרים, 2020). בהתאם לכך, מחקרים מראים, עד כמה השלכותיה של מגפת הקורונה גם משפיעה על הזוגיות והמערכת הזוגית הרומנטית. המערכת הזוגית הרומנטית, מהווה את אחד מהנושאים המרתקים, נוכח האופן שזו נבנית ונתפסת בתרבויות שונות, וכיצד זו הולכת ומשתנה בעשורים האחרונים, לצד מוסד המשפחה (Pietromonaco & Overall, 2020).
תוכן עניינים
מבוא.
1. סקירת ספרות.
1.1 ממצאים ראשוניים על ההשפעה של מגפת הקורונה (Covid-19)
1.2 זוגיות בימי קורונה.
1.3 המאפיינים הייחודיים של קהילת חסידות גור.
1.4 שאלת המחקר.
2. פרק השיטה.
2.1 אוכלוסייה.
2.2 כלי המחקר.
2.3 הליך המחקר.
3. ממצאים.
3.1 שידוך וקשיים ראשוניים..
3.2 התפתחות של שינויים בקשר לאורך זמן
3.3 מגפת הקורונה וחיי הזוגיות..
4. דיון
5. מקורות.
נספחים.
נספח א׳: שאלון המחקר.
נספח ב׳: ניתוח תמות..
נספח ג׳: ראיונות המחקר.
