מאמר זה דן בקונפליקט הקיים בין השאיפות לזכויות של התנועות הייחודית תרבותיות, מבחינה אתנית, לאומית וכיוצא בדבר אל מול השאיפות למימוש הזכויות על ידי תנועות מגדריות פמיניסטיות. התזה אשר אותה מציעה אוקין במאמר היא שקיימים קונפליקטים בין התביעות של התנועות מן הסוג הראשון ובין הסוג השני. פועל יוצא של עובדה זו, לשיטתה, הוא שתביעות לזכויות הקבוצות התרבותיות מתנגשות עם הדרישות ויעדי הפמיניזם.
ראשית אוקין טוענת כי התרבויות המסורתיות של החברה האנושית, אשר התבססו על הדתות המונותיאיסטיות, יצרו, או לפחות גיבשו, לצד גיבוש מערכת הערכים האמונית, גם תפיסות מקובעות בנוגע להרכב ומעמד המשפחה. תפיסות אלו קיבלו אישור מעין דתי אשר בא לידי ביטוי בטקסים דתיים ומנהגים שונים אשר קיבעו את מעמד האישה במסגרת התפיסות הפטריארכליות הללו.
בנוסף, אוקין טוענת כי רב התרבותיות הזו אינה יכולה לבוא על חשבון האינטרסים של הקבוצות המגדריות. מאחר וקבוצות אלו הם אינן מזוהות עם תרבות כזו או אחרת, אלא דרישתן הם בסיסית הרבה יותר ונוגעות לחצי מאוכלוסיית העולם. לא מדובר בדרישה מקומית של קבוצה מסוימת אשר מופלה בדרך כזו או אחרת בנוגע לזכויות שלה. מדובר על סדרי עולם של ממש אשר משמעותיים לגבי הקיום האנושי הרבה יותר מאשר דרישות קטנות יותר של הקבוצות הרב תרבותיות.
היא ממחישה את טענה זו על ידי דוגמה מן האוכלוסייה החרדית. אוקין מציינת טענה של חוקרים בשם מרגלית והלברטל( עמוד 17) אשר טוענים כי אפשר לבסס את הזכויות של קבוצות לא ליברליות על טיעונים ליברליים. לשיטתה של אוקין לא ניתן לעשות כן. החוקרים הללו אשר צידדו בזהות האישית של החברה החרדית מטיעונים ליברליים הנובעים מן החברה הרב תרבותית, לא שמו לב כי דרישתם זו בא על חשבון כל הנשים במגזר החרדי אשר סובלות מהדרה ופגיעה בזכויות שלהם, כדי לאפשר את השמירה על הייחודיות החרדית.
