אלבר קאמי, מחשובי הפילוסופים של המאה העשרים, מתאר במסתו "המיתוס של סיזיפוס" מצבים שבהם אדם חש לפתע בזרותו, הן כלפי העולם והן כלפי בני אדם. מצבים בהם העולם שאנו רגילים לראותו במושגים אנושיים ייראה לנו "זר" ובלתי מובן. הוא מספק דוגמה של אדם הנמצא בתוך תא טלפון, ואשר רק תנועותיו ועוויותיו נראות מבחוץ. מעמד כזה ממחיש בדרך סמלית את זרותם של אנשים זה לזה (דינגוט, 1999, עמ' 77). הרומן "הזר" שליווה את המסה "המיתוס של סיזיפוס" והכיל את רעיונותיה הפילוסופיים של המסה בתוך רומן, השתמש בטכניקת "ההזרה" על מנת להעביר תחושת "זרות" זו כלפי העולם. ההזרה הינה טכניקה אמנותית באמצעותה הופך היוצר את המוכר, האוטומטי, לזר. טכניקה זו של "הזרה" גורמת לכך שהקורא לא יתייחס באורח שגרתי אל העולם המתואר, אלא יראה אותו מזווית חדשה שאין הוא רגיל אליה, ובעקבות זאת יתהה על קנקנו ולא יקבלו כמובן מאליו. כלומר, האפקט של ההזרה הוא שבירת הרגלי התייחסות והרגלי קריאה המקובלים אצל הקורא. שקלובסקי מתאר במאמרו טכניקות שונות ליצירת הזרה- לדוגמה- נקיטה של נקודת תצפית חדשה, ראשונית, שבעדה מוארת התופעה בלתי משוחד, שמבעדה מוארת התופעה באור בלתי משוחד, בעיניו של מי שההרגל, המוסכמות והכללים התרבותיים הקיימים טרם עמעמו את ראייתו (הרציג, 1989, עמ' 216).
בעבודה זו, ברצוני לנקוט באותה "הזרה" המתבוננת בעולם מבעד לנקודת מבט שונה, כמי שמתבונן מתוך "תא טלפון" כפי שתיאר זאת קאמי, או כמי ש המוסכמות והכללים התרבותיים הקיימים טרם עמעמו את ראייתו כפי שמתאר זאת שקלובסקי, על מנת לבחון ולנתח תופעה תרבותית, ולנסות לראותה בעיניים חדשות, לנתחה מבעד לנקודת מבטו של "הזר" המתבונן בה.
