נושא המחקר ושאלת המחקר
המזון המהיר כשמו כן הוא, מוכן ונאכל במהירות, מרביתו מעובד ונודע באיכותו הנמוכה, במרכיביו הזולים, בערכו הבריאותי הנמוך ובמפגעים הסביבתיים הנגרמים מאופני ייצורו ואריזתו. דוגמאות למזון מהיר ומזון מעובד הם: המבורגרים, צ'יפס, שניצלונים, גלידות, פיצות, חטיפים ושתיה מתוקה (משרד הבריאות, 2020). תרבות המזון המהיר משקפת אורח חיים לחוץ ותובעני שאיננו מאפשר קיום משטר תזונתי תקין ובריא. הוא מיוצר מתוך כוונה מוקפדת שטעמו יהיה טוב והוא מזון נוח ולא יקר המעניק לקונה מושג מעוות על מחירו האמיתי של המזון המהיר (שוסלר, 2007, עמ' 25). תרבות המזון המהיר חוצה מדינות ותרבויות וצריכתה מהווה נפח משמעותי מכלל צריכת המזון בעולם המערבי - בכל יום נתון בשנה, כרבע מתושבי ארה"ב הבוגרים מבקרים במסעדת מזון מהיר, מוצאים את מחצית הסכום המוקדש למזון במסעדות מזון מהיר, כאשר האמריקאי הממוצע צורך בערך שלושה המבורגרים וארבע מנות ציפס לשבוע (שוסלר, 2007, עמ' 18,21). בישראל תרבות זו גם היא מפותחת מאוד - בכל עיר ניתן לראות מקומות המיועדים לאוכל מהיר, דוכני פלאפל ושווארמה, פיצריות ומסעדות מקדונלדס. סקר שנערך בישראל בשנים 2004- 2009 מעיד על היקף גידול של 40%-50% במכירות מוצרי מזון מהיר בישראל - גידול ממוצע של 10% בשנה (וואלה!, 2011)
שאלה סוציולוגית המבקשת בחינה היא מי הם אותם האנשים הצורכים מזון מהיר בכמויות כה גדולות?
