שאלה 1
א. דגמי הגירה
המחקר בתחום ההגירה מאז שנת 1945 מתייחס לארבעה דגמים של הגירה. הדגם הקלאסי הוא דגם לפיו מתבצעת הגירה למדינות שמגדירות את עצמן "אומות של מהגרים", מדינות אלה מאפשרות הגירה ומעניקות אזרחות למהגרים ע"פ מכסות שנתיות שנקבעו על פי אותן מדינות. הדגם הקלאסי אופייני לארצות כמו קנדה, אוסטרליה וארה"ב.
הדגם הקולוניאלי מיושם במדינות ששלטו בעבר על קולוניות (מושבות), כמו למשל בריטניה או צרפת, במקרים שמתאימים לדגם הקולוניאלי יש העדפה של מהגרים מהמושבות לשעבר על פני מהגרים ממדינות אחרות. אחרי מלחה"ע השנייה למשל הייתה תנועת הגירה גדולה ממדינות כמו הודו או ג'מייקה שהיו נתונות בעבר לשליטתה של בריטניה לתוך בריטניה.
שאלה 2
תפיסות סוציולוגיות של הדת
קרל מרקס קיבל את התפיסה של פוירבך על הדת כמקיימת עמדה של ניכור. מרקס כמו פוירבך האמין שהאדם הדתי יצר ערכים ורעיונות והשליך אותם על אלים, באופן כזה האדם מייחס את הערכים שהוא עצמו יצר לכוחות עליונים בלתי ניתנים לשליטה. הערכים מיוחסים לאל העליון ולא לאדם הארצי ולכן מתקיים ניכור בין האדם לבין הערכים שהוא מאמין בו. מרקס העריך את הערכים הדתיים, אבל האמין שהדת המסורתית היא תופעה זמנית ושמוטב שתיעלם מהעולם מכיוון שעל בני האדם לנכס לעצמם את הערכים והאידיאלים החיוביים שבדת ולפעול על פיהם למען השגת עולם טוב והוגן יותר. בהקשר הזה מרקס התייחס להשפעה המאלחשת של הדת, הוא קרא לה "אופיום להמונים" מכיוון שהיא אינה מעודדת אקטיביזם, להיפך, היא מקיימת מבנים שמשמרים את המצב המעמדי ועשויה לעודד את המאמין להשלים עם דרכי העולם ולצפות לתגמול בעולם הבא.
שאלה 3
הסביבה הפיזית של ארגונים לפי פוקו
פוקו מצא שקיים קשר בין המאפיינים החברתיים של ארגונים וחלוקת הסמכות בהם לבין המבנה שבו הם פועלים. במקרים רבים, לפי פוקו בקומות העליונות יושבים הדרגים הגבוהים של הניהול. למיקום הישיבה של גורמים שונים בארגון יש השפעה על אופי הקשרים ביניהם.
הדגמת עקרונותיו של פוקו באמצעות בניין אשכול, אוניברסיטת חיפה
מבנה האוניברסיטה והתפזרות בנייניה השונים משקף יפה את ההיסטוריה של הארגון, אבל בניין אשכול משקף טוב ביותר לדעתי את הקשר בין הסביבה הפיזית לבין מאפיינים חברתיים בארגון.
המבנה מתנשא מעל האוניברסיטה והוא מונה 30 קומות. על הגובה של המגדל מוסיפה העובדה שהוא ממוקם על פסגת הר הכרמל.
