שאלה 1
א. התפיסה של וובר של עוצמה היא במובן מוחשי, כלומר מדובר בכח ממשי שניתן להגדיר במפורש מי מחזיק בו, בין אם מדובר בפרטים או מוסדות. תפיסה שכזו של עוצמה מבוססת באופן מוחלט על היררכיה, מבנה ותפקידים. התפקידים או המיקום של הפרטים/מוסדות בהיררכיה הם משמעותיים בקביעה האם יש להם עוצמה, כלומר אין מצבים של חוסר בהירות: או שלגורם מסוים יש עוצמה, או שלא. מאפיינים נוספים הם שהפעלת העוצמה היא תמיד מכוונת ומיועדת להשגת אינטרסים ברורים והיא לא קיימת בפני עצמה, ושהיא נשמרת באמצעות מערכת מסודרת של חוקים והוראות.
בניגוד לוובר, התפיסה של פוקו את העוצמה היא מופשטת יותר. עבור פוקו עוצמה היא משהו שלא ניתן לקחת או להפעיל מתוקף תפקיד או מעמד, אלא מדובר במעיין נורמות וערכים המוטמעים באופן בלתי מודע אצל כל המעורבים: גם אלו הנתפסים כבעלי השליטה, וגם הנשלטים.
שאלה 2
א. וובר היה מתייחס לנתונים לגבי הריכוזיות במשק הישראלי כהמחשה של הטענות שלו. על פי הנתונים אותן 18 משפחות הן בעלות העוצמה האמיתית במשק: ההכנסות שלהן הן עצומות והן מעסיקות חלק ניכר מעובדים במשק. המשמעות היא שהן בעלות השליטה במשק ובמובן מסוים הן שולטות ומעצבות את החיים של לא רק העובדים שלהם, אלא כל אזרחי המדינה. העוצמה שלהן לא מבוססת על "שכנוע" אלא כך שהן שולטות במשאבים הכלכליים בפועל ולכן מבחינה חוקית הן בעלי השליטה. ה"סמכות" שלהן ובעקבות כך ה"ציות" של העובדים להסדרים הכלכליים הקיימים מבוססים על כך שהמערכת בנויה באופן זה ושהמשפחות הן בראש ההיררכיה, ולא למשל על בסיס הזהות של המשפחות עצמן.
