בעבודה זו תנותח הסוגייה החברתית – יחס המשטרה הגזעני אל צעירים אתיופים. נושא זה מוצג בכתבה "מחאת האתיופים – הסרט: "אנחנו גיבורים, לא קורבנות"" (כאן חדשות, 2018), המספקת הצצה לחיים של יוצרי סרט דוקומנטרי אתיופים צעירים על היתקלויות גזעניות, אלימות ומפלות לרעה של שוטרים עם צעירים אתיופים (בני 12-23). הכתבה מראה כי מנקודת מבטם של הצעירים האתיופים, השוטרים מבצעים בקרבם מעצרים רבים על לא עוול בכפם, רק משום מוצאם וצבע עורם. מצב זה מדכא את האתיופים, מערער את האמון שלהם בממסד וגורם להם לרצות להתנער מן הזרם החברתי המרכזי בישראל.
סרטון זה נבחר על ידי, מפני שמצאתי אותו כמרגש במיוחד – לראות את כאבם של הצעירים האתיופים הבוחרים מרצון להתרחק מהחברה הכללית הישראלית בשל יחס המשטרה הלוקה בחסר כלפיהם, מרטיט את הלב. גם כן נושא זה נגע בנימי ליבי מאחר וכילדה, ראיתי את קשיי האתיופים להשתלב בחברה מבחינה כלכלית, חברתית ואקדמית, ותמיד צצו מחשבותי במוחי: מדוע המצב כך? כיצד ניתן לעזור להם? ונותרתי בלא תשובה. לכן, סרטון זה, שמציג את חיי היומיום של האתיופים תוך התמקדות ביחסיהם עם המשטרה, והמצביע על הקשיים החברתיים שלהם, היווה עבורי מוקד של עניין. זאת, בייחוד לאור הפרספקטיבות הסוציולוגיות השונות אליהן נחשפתי במהלך הקורס. גם, המודעות הגוברת לאלימות משטרתית כלפי שחורים בארה"ב הציפה את העניין שלי באלימות משטרתית כלפי אתיופים בישראל.
מבוא
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
