הקהילה החרדית בישראל (אך גם במקומות אחרים בעולם, לרבות ניו-יורק וברוקלין), הינה חברה מבודלת ומסתגרת, אשר מונחית תחת חוקי ההלכה, והפרשנות של רבנים וגדולי הדור, הקובעים את סדר היום בקהילה החרדית, והאופן שאלו מוצאים פתרונות לאתגרים יום יומיים. פתרונות אלו, משמעותיים במיוחד בקהילה החרדית, עקב גודלם הייחודי של המשפחות החרדיות, אשר עומדות על מספר רב של ילדים, בהם נדרש לטפל, להאכיל ולחנך, תחת החוק ההלכתי והמצוות היום יומיות (בראון, 2017). למרות ואולי בגלל כל אלו, הקהילה החרדית נחשבת כאוכלוסייה או מגזר נפרד של צרכנים, להם נדרש להעניק פתרונות אחרים, הנובעים מאורח חייהם (קלעג'י, ובראון-לבינסון, 2017).
עם זאת, ולצד התבדלותם של הקהילה החרדית, אשר התחזקה בסגירותה נוכח החברה החילונית אשר צמחה בישראל, גם בקהילה החרדית, ישנה נטייה לאימוץ של תופעות מערביות פופולאריות, אם במנותק ממנה, ואם כהשפעה והכרה מורכבת ופתוחה יותר של המציאות החברתית והסביבתית (Alkaher, Goldman & Sagy, 2018). בעבודת מחקר זו, אבקש לבחון את התופעה המוכרת, אם זאת בעייתית, של משפחות חרדיות צמחוניות או טבעוניות. הטבעונות או הצמחונות, עבור החרדי, מהווה קושי הלכתי, המורכב ממצוות לאכילת בשר, ושימוש בטקסי תפילה הדורשים שימוש בפריטים מעור (כמו התפילין או ספר התורה).
עבודת מחקר זו תבקש לבחון ׳כיצד הקהילה החרדית מתייחסת לתופעת הצמחונות והטבעונות, ומשלבת אותה בחייה?׳
1. מבוא
2. סקירת ספרות
א. החברה החרדית לעומת הדתית והמסורתית
ב. צמחונות וטבעונות כדרך חיים
3. שיטות מחקר
א. כלי המחקר
ב. משתתפי והליך המחקר
4. ממצאים
א. הרגלי תזונה והשקפות
ב. יחסי והכרות עם עולם הצמחונות/טבעונות
ג. הרגלי אכילה בקרב משפחה וחברים
5. דיון ומסקנות
6. מקורות
נספחים
נספח א׳ - השאלון
