אובדן קשר עם אדם אהוב מבני המשפחה הקרובים, מוכר כחוויה קשה, כאשר האובדן המזעזע ביותר הוא המוות. מבחינת המבנה החברתי שלה, ויחסית לאוכלוסייתה, ישראל היא אחת מהחברות הפלורליסטיות ביותר בעולם והיא מכילה רוב יהודי שמוצאו ממאה מדינות בקירוב, וכמיליון ילידים פלשתינים. החברה בישראל, כמדינת הגירה, הינה חברה הטרוגנית המאגדת בתוכה קבוצות אתניות, דתיות ולאומיות שונות. המטרה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין ידע לגבי מנהגי אבלות של תרבות שונה ותחושת קוהרנטיות של נבדקים יהודים ומוסלמים. בעבודה היו ארבע השערות: על פי ההשערה הראשונה, שוער כי יימצא קשר בין מגדר לבין ידע אודות מנהגי אבלות. על פי ההשערה השנייה, שוער כי יימצא קשר בין רמת השכלה לבין רמת הידע אודות מנהגי אבלות. על פי ההשערה השלישית, שוער כי יימצא קשר בין דת הנבדק לבין רמת הידע של מנהגי אבלות של הדת האחרת ולפי ההשערה הרביעית, שוער כי יימצא קשר בין רמת קוהרנטיות, לבין ידע אודות מנהגי אבלות. במחקר השתתפו 60 משיבים, מחציתם נבדקים יהודים והמחצית השנייה היו נבדקים ערבים. בניגוד להשערה הראשונה, לא נמצא הבדל בין גברים לנשים בתפיסת אבלות של הדת שלהם, או הדת האחרת. בניגוד להשערה השנייה, לא נמצא קשר בין מספר שנות השכלה, לבין הידע לגבי מנהגי אבלות. כמו כן, לא נמצא הבדל בין יהודים למוסלמים בנוגע לדירוג מנהגי האבלות של הדת האחרת או קשר לרמת קוהרנטיות. הדיון דן במגבלות האפשריות של מחקר זה.
תקציר
סקירת ספרות
1.1. אבל: הגדרה ורקע
1.2 תפישת האבל באסלאם
1.3. תפישת האבל ביהדות
1.4 רב תרבותיות בחברה הישראלית
1.5 לכידות עצמית
1.6 מגדר
1.7 מסוגלות בין תרבותית וכשירות תרבותית
מתודולוגיה
2.1 הגישה המחקרית
2.2 אוכלוסיית המשתתפים
2.3 כלי המחקר
2.4. הליך
2.5 ניתוח הנתונים
תוצאות
דיון
רשימת מקורות
נספח 1
נספח 2