אולאמפ דה גוז' הייתה סופרת, מחזאית ותיאורטיקנית רדיקלית החיה בתקופת המהפכה הצרפתית. היא הגיעה לפריז לאחר מות בעלה והחלה להתערות בחוגים פוליטיים וספרותיים בסלונים של פריז. ב- 1789, עם תחילת המהפכה הצרפתית, נכתבה מגילת זכויות האזרח כחלק מהדיונים באסיפה הכללית סביב שאלת השוויון והמחויבות אליו. הצהרה זו מנוסחת כך שהיא מציגה את האדם והאזרח כגבר באופן המובן מאליו. כעבור כשנתיים, הוציאה דה גוז' את הצהרת זכויות הנשים לאור מתוך מגמה המעמתת תפיסה צרה זו וככזו המאתגרת את השיח הליבראלי הרווח באותה עת. הצהרת זכויות הנשים העמידה באור אלטרנטיבי את הצהרת זכויות האזרח, בכך שהיא הציעה חלופה המחדדת את מקומה של האישה במאבק האזרחי. לאחר הוצאת הצהרה זו, המשיכה דה גוז' בכתיבה הפוליטית, עד שהוצאה להורג בעקבות פעילות זו. הצהרת זכויות הנשים נגנזה ונשכחה במשך 200 שנים עד שהועלתה שוב במסגרת המאבק הפמיניסטי. מקומה של דה גוז' וחשיבותה טמונים בכך כי הייתה קול ראשון ורדיקאלי לתקופתה המתייחס לזכויות פוליטיות בלתי מוגבלות, שוויון בשכר ואי- ניצול מיני של נשים. (מתוך: אתר "הארץ", 12.4.2016).
סימון דה בובואר הייתה סופרת, פילוסופית ופעילה פוליטית אשר חיה בצרפת במהלך המאה ה-20. כתביה עוסקים בפילוסופיה אקזיסטנציאליסטית תוך שילוב באנתרופולוגיה, ספרות, פסיכואנליזה וכלכלה.
