היחס להומוסקסואליות בישראל של תקופת המנדט, כפי שמציין אילני, נחקר באופן מצומצם ביותר, בעיקר בשל מיעוט מקורות, וכן בשל העובדה שהומואים ולסביות בני אותה התקופה לא הכירו בעצמם ככאלה, או שחשו בושה והסתייגות בנוגע להשתייכות זו; מעשיהם נעשו בסתר, ולא נותר תיעוד ממשי בעניין. בעבודה הנוכחית אנסה לעמוד ולהבין את תפיסת הגבריות וההומוסקסואליות בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל. נושא העבודה נבחר דווקא בשל מיעוט ההתייחסות אליו בספרות התקופתית ובספרות המחקר של אותה תקופה.
בחוק המנדטורי קיים סעיף האוסר על משכב זכר, ומצוין כי "העושה אחת מאלה, דינוי מאסר של 10 שנים":
שוכב עם אדם שלא כדרך הטבע.
שוכב עם בהמה.
מרשה לגבר לשכב עמו.
מרשה לגבר לשכב עמה שחא כדרך הטבע.
סעיף חוק זה בוטל רק בשנת 1988, ולמרות שמדובר היה בחוק שלא נאכף הלכה למעשה, עצם קיומו הגדיר הומוסקסואלים כפושעים.
נקודת פתיחה לטיפול בנושא היא בספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק 22: " ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה הוא" ובפרק כ', פסוק 13, "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם." שני הפסוקים הללו הם אמנם המקור לתפיסה השלילית של ההומוסקסואליות בחברה בכלל ובחברה היהודית בפרט, אך שורשי התופעה קשורים בגורמים עמוקים ומסועפים ביותר.
הדיון העיקרי בנוגע להומוסקסואלים נוגע לרוב לאטיולוגיה של ההומוסקסואליות – השאלה האם מדובר בהוויה מולדת או נרכשת (מקינטוש, 2003). בעבודה הנוכחית לא נעסוק בשאלות מסוג זה, אלא בתפיסות החברתיות בנוגע להומוסקסואליות.
מבוא
תפיסות של גבריות
יחסים הומו-חברתיים
יחסה של היהדות להומוסקסואליות
תפיסת הגבריות בישראל בימי המנדט
היהודי הגלותי והנשי
לידתו של הצבר העברי
צבא וגבריות
הומוסקסואליות בתקופת המנדט
הומוסקסואליות באוריינט
תיאורים של משכב זכר בתקופת המנדט
מקרה יעקב ישראל דה האן
סיכום
ביבליוגרפיה
