בעשורים האחרונים, הדיון בנוגע לתקציב מערכת הביטחון, ותקציבו של צה״ל, הפך לנושא כלכלי חברתי מרכזי, הנוגע לאופן שבו המדינה מחלקת את תקציביה, ודואגת לשוויון חברתי, המתחיל בסיוע וצמצום פערים, אם בחינוך, ברפואה, ועוד. עם השנים, במסגרת תקציב הביטחון של מדינת ישראל, עלו יותר ויותר קריאות התוהות בנוגע ליעילות תפקודו כארגון, אשר נוסד ואורגן כארגון המבוסס על כוח הצבא הסדיר שלו, אשר תומחר היסטורית באופן אשר ביטל ולא ביטא את הפוטנציאל של המשרתים כחובה (טיארג'אן, 2015).
התייחסות לצה״ל כארגון, אשר אמנם אינו פועל כארגון למטרות רווח, אפשר לצה״ל , ברבות השנים לכמת, באמצעות אסטרטגיות ניהוליות שונות, ולבחון, על פי מדדים ארגוניים מקובלים, וכך להבין במידה רבה את יכולת תפקודו ומקסום פוטנציאל כוח האדם, ותוך זיהוי של המאפיינים הייחודיים של צה״ל כארגון, אשר מהווה גם את ׳צבא העם׳ (ריבנאי-בהיר, 2019). בתור צבא העם, צה״ל, לאורך ההיסטוריה הקצרה (יחסית) שלו, אופיין בדיוק בצורה זו, אשר היוותה כותרת למאפיינים של הארגון בכללותו ושל יחידות בתוכו (כמו גולני, סיירת, גבעתי, וכדומה...), אשר תיארו את הפעילות בצה״ל, כעבודה אשר משלבת את המוח הישראלי (יהודי) ורב התושייה, לצד מסירות נפש, אשר מביאה את הצבא להצלחה מול ארגונים צבאיים גדולים וחזקים ממנו (דוד, 2013).
פרק המבוא
א. הזדהות עם קבוצות הפנים בכלל ובצה״ל
ב. מסוגלות עצמית בכלל ובצה״ל
ג. עמדות ומוטיבציה כלפי שירות בצה״ל
ד. סיכום והשערות
פרק השיטה
א. משתתפי המחקר
ב. כלי המחקר
ג. הליך המחקר
ד. ניתוח הנתונים
פרק התוצאות
א. סטטיסטיקה תיאורית
ב. בחינת השערות המחקר
ג. סיכום ממצאי המחקר
פרק הדיון
א. מסוגלות עצמית כתפיסה וחזון לשירות הצבאי
ב. בין הזדהות וחיבור לתועלת אישית
ג. סיכום, מגבלות ומחקרי המשך
מקורות
נספחים
נספח א׳: שאלון המחקר
נספח ב׳: תדפיסי SPSS מרכזיים
