טלנובלה נתפסת בתור ז'אנר של בידור. הוא החלה את דרכה בשנות החמישים של המאה ה20 ומספקת מעין בריחה מן המציאות. דרך האסקפיזם הזו נוצרת באמצעות הצגת אורח חיים של דמויות עשירות וזוהרות. עבור הדמויות הללו קיים סיפור אהבה אשר עומד במרכז העלילה והוא מלווה במספר רב של עלילות משנה. העלילה היא מלודרמטית ובעלות דמויות מקוטבות של טוב ושל רע. הדמויות מקבלות את הגורל שלהם לפי חוקי הצדק הפואטי כאשר הסיפור של העלילה מגיע לסיומו (גולדברג, 2007).
ספרות המחקר מראה כי הצפייה בטלנובלה בדרך כלל מתרחשת בבית, כלומר במסגרת אינטימית ובלתי רשמית. היא משודרת מידי יום ויכולה להיות נצפית בצורה קולקטיבית. משום המאפיינים הללו הטלנובלה הופכת להיות מרכיב תמידי בהוויה האישית והחברתית של הצופים. בנוסף לכל הטלנובלה עוטה עלילה שהופכת להיות למעין "שיעורים" בנושאים ותחומים שונים. באמצעות המסרים שהיא מעבירה היא מחנכת את הציבור וגורמת לצופים לתפוס את המציאות ואת הערכים של המציאות לפי הסטנדרט של התכנית. לעיתים הדבר מתרחש כך שדמות מסוימת מסבירה דבר מסוים לדמות אחרת. לעיתים מדובר בבעיות פנימיות ולעיתים בבעיות אשר ניצבות במרכז של מחלוקת ציבורית. לעיתים מוצגת דעות שונות ומנוגדות בקשר לאותה סוגייה ללא הכרעה חד משמעית (גולדברג, 2007).
מבוא
מהלך הריאיון
סיכום
ביבליוגרפיה
