שאלה א':
הפרדיגמה שנבחרה: ריאליזם.
הריאליזם הוא אינו תיאוריה אחת ויחידה, אלא מערך של כמה רעיונות, הנחות יסוד ועקרונות מרכזיים. העיקרון החשוב ביותר בריאליזם הוא ההנחה שהמדינה הינה שחקן יוניטרי ורציונאלי שייטה לפעול לפי האינטרס העצמי שלו, בלי קשר למצב הפוליטי הפנימי במדינה. הריאליזם הקלאסי טוען כי בעוד מדינות נבדלות זו מזו במאפייניהן הפנימיים, כל המדינות צריכות לשאוף להגברת עוצמתן על מנת לשמור ולקדם את האינטרסים הלאומיים שלהן במערכת הבינלאומית. הריאליזם מניח כי טבע האדם הוא לרדוף אחרי עוצמה ושליטה, וטבע זה גורר מאבק בלתי פוסק בין המדינות על מנת להשיג עוצמה. זאת כדי למנוע מעצמן תבוסה ושיעבוד. בתוך הריאליזם, הגישה שעוסקת הכי הרבה בסוגיית הנשק הגרעיני והפצתו היא הנאוריאליזם, או הריאליזם המבני. גישה זו מתמקדת בטבעה האנרכי של המערכת הבינלאומית, כלומר על היעדר ממשלה מרכזית בזירה הבינלאומית. במצב עניינים זה, כל מדינה נאלצת לפעול בהתאם לאינטרס העצמי שלה ולהגן על עצמה מפני מדינות אחרות (Williams, 2013: 18-22).
על פי גישתו של וולץ, מדינות במערכת הבין- לאומית מתקיימות במצב של אנרכיה, כלומר היעדרה של סמכות ריבונית. עזרה- עצמית (Self- help) היא עקרון הפעולה בסדר אנרכי, והדרך החשובה ביותר בה על מדינות לעזור לעצמן היא באמצעות דאגה לביטחונן שלהן. הסיכויים לשלום גדלים אם מדינות מסוגלות להשיג את מטרותיהן החיוניות ביותר מבלי להשתמש בכוח. המלחמה הופכת לפחות סבירה, ככל שמחיר המלחמה עולה ביחס לרווחים האפשריים ממנה (Waltz, 2003: 27).
