שאלה 1:
ברבר עוסק בסכנות אשר קיימות עבור הדמוקרטיה בעת האחרונה. הוא טוען כי מדינות הלאום הן המצאה ישנה ועתיקה אשר איבדה את הרלוונטיות שלה כיום. על מנת להתאים את הצורך בחיזוק הדמוקרטיה לנוכח מודל מדינות הלאום, הוא מציע לעבור מתפיסה אשר מקדשת את המדינה לתפיסה אשר מקדשת את העיר. ערים הם מוסדות עתיקים הרבה יותר מאשר מדינות. לאדם יש קשר ישיר יותר לערים מאשר למדינה שהיא מתפקדת עבורו בתור מסגרת כללית אשר אליה הוא מקושר בצורה מעורפלת יותר. משום כך הוא טוען כי ראשי ערים צריכים להיות אלו אשר שולטים בעולם, ולא המדינות עצמן. מאפייני ראשי הערים, לפי ההצעה של ברבר, לא צריכים להיות עסוקים באידאולוגיות העל של המפלגות ובפוליטיקה הכללית אשר משפיעה על הערים. הם צריכים להיות מעשיים יותר ועסוקים בבעיות הדחופות והמקומיות של הערים אותם הם מנהלים.
ראשי הערים הם מקומיים וצריכים לפעול רק למען האינטרסים של הציבור בעיר אשר בחר בהם. מאחר והוא חי בעיר הוא מכיר את תחלואות העיר ולכן הוא יכול וצריך לפעול באופן ישיר למען בעיות השעה. הוא מציין דוגמא שבה ניתן יהיה לערוך תמורות בחברה על ידי ראשי הערים.
שאלה 2
בשנת 1975 שונתה שיטת הבחירות ברשות המקומית והחלה בחירה ישירה בראש העיר. החוק הביא לשינוי יחסי הכוחות בין ראש הרשות ובין חברי המועצה וחיזק את כוחו של ראש העיר(מדיני, 2014).עד לחוק זה ראש הרשות היה תלוי במועצה שלו והיה ניתן להדיח אותו בקלות יחסית אם לא פעל בהתאמה לאינטרסים של אנשי המועצה. כמו כן היה קשר ישיר בין המועצות ובין המפלגות הפוליטיות מהן צמחו. קשרים אלו גרמו לתלות של העיר בפוליטיקה הלאומית וגרם למשילות רופסת ברשויות המקומיות. לאחר המעבר של החוק נבחר ראש העיר במנותק מן המועצה(שריג, 2015).
ראש העיר נבחר מאז ועד היום ישירות על ידי האזרחים והוא חייב בדין ודברים רק עבורם. הוא גם אחראי על ביצוע החלטות המועצה והוא מתפקד גם בתור האיש המרכזי של המועצה.
