היקף ההגנה על הביטחון הסוציאלי בישראל, מאז 2000 רחב ומרשים. ההגנה כוללת הטבות מדינה לנשים בהריון ולאחר ההיריון וכולל הטבות כלכליות, הגנה בחקיקה, אכיפה ותמיכת מוסדות להסדרה משפטית. הגנה זאת הינה תוצר של השיח הליברלי הגלובלי והשפעת ארגונים ליברליים בינלאומיים ולאומיים. עם זאת, בהשוואה להיקף ההגנה על הביטחון הסוציאלי במדינות הOECD, הוא חסר ומעלה ספקות לגבי סיכויי החזרה של נשים לשוק העבודה אחרי לידה. שאלת המחקר, מכאן, היא: כיצד השינויים בחקיקה בנושא עבודת נשים לאורך השנים השפיע על הביטחון התעסוקתי של נשים בהריון ולאחר לידה?
אטען שהגלובליזציה עומדת ברקע לשינויים אבל היא פועלת בשני מישורים מתנגשים: מגמה חברתית ליברלית שמכוונת להרחיב את הביטחון התעסוקתי של נשים ממקום של שוויון הזדמנויות בתעסוקה, ומגמה כלכלית ניאו ליברלית שמכוונת לצמצם את הביטחון התעסוקתי של נשים ממקום של הגנה על חירות המעסיקים (פרנקל ואח', 2011)
למרות עדויות רבות לחסמים בקידום הביטחון התעסוקתי של נשים (בוורס ופוקס, 2016. פרנקל ואח', 2011), הממצאים מלמדים שהרוב המוחלט של נשים (92.7%) חזר ב 2005 למעגל העבודה לאחר הלידה (טביביאן, 2005) וב 2014 חזרו 92% לשוק העבודה (וסרשטיין וטולידנו, 2014).
מבוא
1. החקיקה בנושא עבודת נשים הרות ולאחר לידה בישראל
השפעת הגלובליזציה
חסמים בפני ביטחון תעסוקתי של נשים הרות ולאחר לידה
חקיקה על רקע המתח בין המגמות וההשלכות על הביטחון הסוציאלי - 'יש, אבל...'
2. תעסוקת נשים לפני ואחרי לידה
א. ממדי הביטחון התעסוקתי
ב. ה'אין' - זכויות שלא קודמו בישראל ופוגעות בהחזרת נשים הרות ולאחר
לידה לכוח העבודה
ג. המלצות לשיפור הביטחון התעסוקתי
ד. נתוני השתלבות נשים לאחר לידה בשוק התעסוקה
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
