"השוטר הוא עובד ציבור (במובן הרחב). ככל עובד ציבור אחר, אף הוא נאמן הציבור. יכולתה של המשטרה למלא את תפקידיה מותנית באמון הציבור ביושר כפיהם, בהגינותם ובסבירותם של השוטרים. בלא יחסי אמון הין המשטרה לבין הקהילייה שהיא משרתת, לא תוכל המשטרה לקיים את משימותיה [...] אך מעבר לכך: לאור תפקידו המיוחד של השוטר וסמכויותיו, לאור חשיפתו לציבור ומגעיו עמו, נדרשת מהשוטר הקפדה מיוחדת על קלה כחמורה, כדי לקיים את אמון הציבור בו".[1] כך נאמר על ידי השופט ברק בתיק שנפתח נגד מפכ"ל המשטרה רפי פלד בגין קבלת שוחד. הנאמנות לציבור מתייחסת, במקרה שלנו, לא לקבלת השוחד אלא לנאמנות הציבורית הנדרשת על מנת לשרת כל אזרח במדינה.
עבודתו של השוטר היא עבודה מהותית ויש בה חשיבות רבה לאופי ההתנהלות הכללית של החברה בכל אוכלוסייה קיימת. במדינה דמוקרטית בעיקר האוכלוסייה מורכבת ממספר מיעוטים שונים אשר מבקשים לשקף את עמדותיהם ואת דעתם השונה, גם כאשר מדובר בפתרון בעיות שונות הקשורות אליהם. המשטרה היא הגוף אליו יכול לגשת כל אדם במדינה כדי לקבל פתרון לחוסר הבטיחות שלו. כאשר בעיות אלו נוגעות לנקיטת צד מסוים בקונפליקט שבין המיעוט הזר בחברה לבין אוכלוסיית הרוב, עבודת השוטר הופכת למורכבת יותר וכדי לבצע אותה בצורה נכונה מבלי לפגוע בזכויות של אף אחד מהגורמים, יש צורך בהנחיות מדויקות ואף רפורמות מהיסוד.
תקציר
מבוא
חלק 1: סקירה ספרותית
מהות השיטור ומאפייני עבודתה
חברות דמוקרטיות רב-תרבותיות
יחסי משטרה ומיעוטים בחברות דמוקרטיות שסועות
חלק 2: סקירה השוואתית
יחסי משטרה ומיעוטים בקנדה
יחסי משטרה והמיעוט השחור בארצות הברית
יחסי משטרה ומיעוטים באנגליה
יחסי משטרה ומיעוטים באוסטרליה
חלק 3: שיטור בישראל כחברה רב תרבותית
סיכום
מקורות
