שאלה 3
ד"ר משה בלאיש מציג מודל שמסביר את הסיבות למקרים בהם מופעלת אלימות קיצונית בלתי מידתית כלפי מיעוטים במדינות דמוקרטיות ולמקרים בהם האלימות המופעלת הינה מידתית. המודל מבוסס על מחקר פרשני בו הועמדו ארבעה מקרי בוחן זה מול זה כאשר המשתנים המתווכים זהים בחלקם ושונים בחלקם (בלאיש, 2018).
המשתנה הבלתי תלוי במודל הוא האיום של המיעוט. במדינה דמוקרטית האיום הוא תנאי להפעלת אלימות, שרמתה נדרשת להיות מידתית ומינימאלית לשם הפסקת האיום. המודל מציב שני משתנים מתווכים ששילובם יחד משפיע על המשתנה התלוי- רמת האלימות המופעלת כלפי המיעוט.
משתנה מתווך אחד הוא תפיסת האיום הנשקף מהמיעוט כאוייב המסכן את גבולות המדינה. תפיסת האיום יכולה להיות תוצאה של התנהגות ממשית של קבוצות שוליים בדרך כלל בתחום הבטחון כנגד המדינה. אפשרות נוספת היא איום סימבולי שבו חברת הרוב רואה בכלל המיעוט אוייב בגלל קבוצות קיצון הפועלות נגד השלטון או שמזדהות עם אוייב השלטון.
שאלה 4
חוק חובת הדיווח (תיקון תש"ן ותשע"א, סעיף 368ד) קובע שישנה חובה לדווח לעובד סוציאלי או למשטרה במידה וישנו יסוד סביר לחשוב שאחראי על קטין או על חסר ישע ביצע בו עבירה. העונש על אי דיווח הוא מאסר של שלושה חודשים. חובת דיווח מחמירה חלה על בעלי תפקידים (כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, איש צוות במוסד שבו נמצא קטין או חסר הישע) שבעקבות תפקידם היה להם יסוד סביר להניח שהאחראי על הקטין או על חסר הישע ביצע בו עבירה. במקרה של אי ציוט להוראה העונש הוא שישה חודשי מאסר.