מאמר 1:
ביסוד מאמר זה עומד מחקר אשר נערך בפרניסטון ואשר עסק במצבו של מעמד הנמוך הלבן בארצות הברית. מסקנות המחקר היו כי בשל התפוררות המערכות המסורתיות, כמו מוסד הנישואים, הדת והביטחון התעסוקתי המסורתי, מצבם של המעמד הנמוך הלבן מדרדר באופן משמעותי כך שהוא מגדיל את התמותה ומקצר את תוחלת החיים בקרב מגזר זה. כותבי המאמר מציינים כי דווקא המיעוטים, שהיו מדוכאים ומופלים באופן מסורתי, שיפרו את מצבם לעומת העבר ולכן תחושתם הכללית טובה(קרופקין, 2017).
מאמר 2:
הסוגיה העיקרית במאמר היא בחינת מעמדו של האי שוויון. האם האי שוויון הוא חלק בלתי נפרד מן השיטה הקפיטליסטית וכזה אשר מבטיח שמי שיעבוד בצורה הקשה ביותר יתוגמל בצורה המתאימה ביותר או שאולי לאי השוויון יש דווקא היבטים שליליים. פסובסקי מציין כי לאחר שנים רבות שבהם הגישה הניאו-ליברלית אשר קידשה את השיטה הקפיטליסטית הייתה שולטת בתחום זה, כיום עולות דעות רבות מראות כי אי השוויון מביא דווקא לדיכוי הצמיחה ומגדיל את העוני בחברה(פסובסקי, 2014).
מאמר 3:
המאמר עוסק בחשיבות העיסוק בגורמי האי שוויון ולא רק בנושא הצמיחה מבחינת קביעת היחס של העם לכלכלה שלו. בעבר היו נותנים את הדגש רק לצמיחה ולא שמים את הדגש על איכות החיים ומידת שביעות הרצון של האזרחים מן המצב הכלכלי(אבריאל, 2012). הכותב עוסק במצבה של ישראל מבחינה זו ומבקש למקד את הדיון בנושאים הללו, מבלי לערב את ההקשרים הפוליטיים של ימין ושמאל. כל אדם מבקש לשפר את איכות חייו באופן שווה, מבלי שהדבר יזהה אותו עם מפלגה פוליטית כלשהי. את חשיבות נושא האי שיווין מסביר הכותב לפי דברי ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה. הוא מציין ארבעה סיבות לכך שעלייה באי שוויון פוגעת בכלכלה באופן כללי, בעיית צריכה בעיית הרנטה, בעיית ההוגנות ובעיית האמון(אבריאל, 2012).
