תשובה 1:
חוק יסוד: הכנסת, קבע שאזרחי מדינת ישראל בוחרים את נציגיהם לרשות המחוקקת על פי שיטת מודל בחירה ארצי, יחסי ורשימתי. בפועל, פתק הבחירה הוא עבור מפלגה ולא עבור העומד בראשה. אולם, ובעקבות המשבר הפוליטי החריף אליו נקלעה ישראל בשנתיים האחרונות, הובאה הצעת חוק לסדר יומה של הכנסת לפיה, יתקיימו בחירות למשרת ראש הממשלה ללא בחירות לפרלמנט. כל שכן, רק חברים המכהנים בכנסת הנוכחית יוכלו להציע מועמדותם, ובתנאי שקיבלו תמיכה של לפחות 20 חברי כנסת מכהנים. יחד עם זאת, קיימת מחלוקת בהצעה ומשום שכוללת סעיפים המגדילים את עוצמתו של ראש ממשלה הנבחר בבחירה ישירה נוסח תשפ"א.
תשובה 2:
א. בישראל קיים חופש אמונה ופולחן, אך אין חופש מדת ואין הפרדה של הדת מענייני המדינה. בהתאם לזאת, ניתן לסווג את ישראל למודל 'הכנסייה הנתמכת'. האמנם, היהדות היא הדת השלטת בישראל ולא הנצרות, אך מדיניותה בענייני דת מתכתבים עם מדינות בהן הדת ממוסדת וקיימת תלות הדדית בין הדת למדינה. (נויברגר, 2002). בישראל כמקרה בוחן, קיימת העדפה ברורה לדומיננטיות הזרם האורתודוכסי-יהודי הנהנה ממעמדו ההגמוני, תוך כדי אפליית זרמי יהדות אחרים, כגון היהדות הרפורמית. בה בעת, שאזרחי ישראל כפופים למוסדות דת, לרבות בנושאי אישות וקבורה. (נויברגר, 2016).
