סמכות: זכות מוכרת להסדרת כללי התנהגות או להתאמתם לדרישות הזמן ודאגה לכך שלא תהיינה סטיות מדרכי התנהגות. בתרגיל זה נדון בבעיית הציות והסמכות על פי ובר (1978) וברנרד (1970) , נבחן וננתח את ההתייחסות של ובר (1978) שמגיע מעולם המודל הנורמטיבי מה שרצוי שיהיה ומגדיר מודל שאליו יש לשאוף ולהגיע, אל מול ברנרד (1970) שבא מהשטח מתחום הניהולי המעשי מחיי היום יום בא מעולם המצוי. את הניתוח וההבחנה נעשה בעזרת אירוע שהתרחש באחד מבתי החולים, מקרה שבו אחות החליטה על דעת עצמה לעלות מינון של תרופה ,לחולה שהתלוננה בפניה על כאבים, כאמור לאחר שהחולה נטלה את התרופה במינון גבוה נגרם לה נזק בלתי הפיך.
ובר. ( ובר, מ' 1978 עמ' 37-39 ) טוען כי הבסיס הרציונלי של הסמכות נובע מאמונה בחוקים נורמטיביים שהפרט מעוניין שימשיכו לפעול עליו מתוך רצון לקיומו של סדר חברתי והגייני. ציות לשיטה בלתי אישית המבוססת על חוק פורמלי. ובר (1978) מסתמך על אמונה בחוקיות הדפוסים של החוקים הנורמטיביים ובזכותם של האנשים אשר הועלו בתוקף חוקים אלה לתת פקודות . סמכות זו מחייבת ציות לשיטה המבוססת על חוק ומקנה סמכות לאנשים המפעילים אותה רק מתוקף תפקיד מסוים, מצייתים לסמכות עליונה בזכות העמדה ולא הפרסונל .אצל ובר (1978) אין מקום לאי ציות. ובר מדבר על סדר והיררכיה מאוד ברורה שואף למודל אידאלי.
