שאלה 1
א'
מדינת ישראל הוקמה על ידי התנועה הציונית כמדינה יהודית. לצידה הייתה אמורה לקום גם מדינה ערבית של המיעוט הפלסטיני. בעקבות מלחמת השחרור מדינה ערבית כזו מעולם לא קמה. המיעוט הערבי או שברח מן המדינה הצעירה או שהפך להיות אזרח מחלק אותה מדינה יהודית. פועל יוצא של המצב הזה היה סיפוח של אוכלוסייה ערבית די גדולה אשר לא רוצה בהכרח להיות חלק מאותה מדינה יהודית והמדינה עצמה לא מעוניינת בהם כאזרחים מן המניין. בנוסף לכך עצם הקמת המדינה לא הבטיח את שרידותה והמדינה נאלצה להגן על עצמה אל מול אויבים ממדינות ערב במשך שנים ארוכות. עצם הקמת המדינה בסיטואציה הזו הפכה את מצבם של הערבים למצב בעייתי.
מאחר ובטחון המדינה היה רעוע והמדינה נאבקה על חייה, היא התייחסה על הערבים כאיום פוטנציאלי שיש להתייחס אליו בחשש גדול. האירוע של טבח כפר קאסם מעיד על היחס הזה של השלטונות כלפי המיעוט הערבי ועל החשש הגדול שליווה את היחס הזה כלפי אותם אזרחים שיש לציין שהיו אמורים להיות אזרחים ככל שאר האזרחים לפחות מבחינת מגילת העצמאות והחוק.
עם השנים חלק מן האוכלוסייה הערבית אכן נטמע במידה כזו או אחרת במדינה אבל התהליך לא הושלם. היהדות של המדינה הצעירה וביטוייה של הסמלים היהודים הללו בכל היבט של המדינה הביא לכך שגם אם חלק לפחות מן הציבור הערבי שאף להיטמע, במידה כזו או אחרת, הוא התקשה לעשות כן. ההיבט הציוני של המדינה, שבא לידי ביטוי למשל בהמנון, דגל ושאר סמלי המדינה, מביא לסלידה של הציבור הערבי ממוסדות המדינה שנראות לו זרות.
