חלק א – שאלה 2
את התיאוריה של הנשיא טראמפ אי אפשר להוכיח וגם אי אפשר להפריך ולכן התיאוריה נכנסת לקטגוריה של תפיסה ביהוויורליסטית ולא פוזיטיביסטית. טראמפ טוען ל"רשלנות" ול"כיסוי" מצד הממשל הסיני ש"איפשרו" את התפשטות המחלקה, אבל כדי להוכיח רשלנות וכיסוי הוא נדרש להציג עובדות, נתונים ומחקרים שניתן לאמת; מחקרים רבים שהמסקנה המשותפת שלהם תוביל לאישור שאכן הוכחה רשלנות, גם אם לא בחנו את כל המקרים. היות וטראמפ לא הציג עובדות, יש להתייחס לטיעון שלו על "רשלנות" כאל השערה שלא הוכחה.
היות והמחקר העולמי הציג עובדות חלופיות - מהן עולה שממשלת סין דיווחה במועד לארגון הבריאות העולמי.
חלק ב – שאלה 2
1. מושג הלאום מתייחס לקבוצת אנשים (גדולה), בעלת מוצא משותף (דת, תרבות, שפה, מנהגים, היסטוריה) עם זיקה חזקה לטריטוריה מסויימת ולמוצא האתני והוא מניח קשר וחפיפה בין טריטוריה, אוכלוסייה ושלטון. המושג מתייחס לסמלים לאומיים (דגל, המנון, ימי חג, אנדרטאות, ימי זיכרון...), לערכים, מיתוסים ומורשת היסטורית, שנועדו לפתח ולחזק זהות קולקטיבית בין חברי הקבוצה עם הרעיון הלאומי. הלאומיות צמחה לאור שקיעת הכנסייה והמלוכה ותחילת הנאורות. קיימת זיקה בין לאום למדינה, לפיה מדינה מייצגת לאום/אומה והלאום זקוק למבנה של ארגון פוליטי על מנת לממש את השאיפות של הקהילה הלאומית. קיימים דגמים שונים של מדינות לאום: מדינת לאום הומוגנית, מדינה רב לאומית ומדינת כל אזרחיה.
ההיסטוריונים: קרלטון הייז והנס קוהן, חקרו לראשונה את התופעה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים (אצל הייג והרופ, 2011). הייז מצא שלאומים קיימים זמן רב ועוצמתם דומה לעוצמת הדת המסורתית הן ברמת האמונה, הן במיסוד, הן במשטור התופעה והטקסים המאפיינים אותה. קוהן טען כי התופעה מתחלקת ללאומיות מערבית וללאומיות אורגנית.
