שאלת המחקר ובעיית המחקר שנבחרה -
בימים אלו, אנו עדים להחלטות הדרמטיות שמתקבלות באו"ם ביחס למדינת ישראל ולהשפעתן בטווח הקצר והארוך (שטרם נבחן) על מדיניות החוץ של ישראל ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
דווקא בתקופה כזו, חשוב לבחון היסטורית ואמפירית, עד כמה חזק הקשר, אם בכלל, בין ההחלטות שנתקבלו עד היום באו"ם בנוגע למדינת ישראל לבין צמצום תופעת הטרור הפלסטיני ו/או מיגור יחסי של האלימות והתסיסה ברחוב הפלסטיני. חשיבותו של הנושא ברורה מאליה והוא עומד בראש סדר העדיפויות המדיני והביטחוני של מדינת ישראל, של הפלסטינים ואף של ארה"ב ולכן, תוצאה של מחקר כזה יכולה להשפיע על חיי היום-יום ועל הביטחון האישי של כל אחד מאזרחי מדינת ישראל (משני הצדדים) ועל מדיניות החוץ והביטחון של כל המעורבים בסכסוך העתיק יומין. ישנם חוקרים רבים שעסקו בסוגיה זו בעבר ובראשם המכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקרים עצמאיים רבים מטעם האקדמיה, אשר בחנו השפעה של החלטה כזו או אחרת של מועצת הביטחון של האו"ם על השלכות הטרור בפועל בישראל, שניים מהם היוו השראה מרכזית לשאלת המחקר שבחרתי :
דפנה ברק-ארז ודודי זכריה עסקו בשאלה זו במחקר שפורסם תחת הכותרת : "הסתה לטרור וגבולות חופש הביטוי: בין הגבלות ישירות להגבלות עקיפות"(1). המחקר בוחן למעשה את האיסור הפלילי המוטל על הסתה לטרור במשפט הישראלי בהשוואה לגישות הנהוגות בשיטות משפט אחרות, ובכלל זה למאמץ הבינלאומי שהוביל להחלטה 1624 של מועצת הביטחון בנושא.
