מענה לשאלה 1:
במאמרה על הקולוניאליזם, מנסה ייפי להראות כי על אף אותן דעות הקיימות ורואות בנכונותו, הקולוניאליזם הייתה שיטה לא טובה ובעייתית. היא מבקשת להסביר את הטעות של האידיאולוגיה הזו, בעובדה שהוא יוצר קבוצה פוליטית אשר לא רואה בחלק מחבריה כשווים ואף מתכחשת לכך שצריכים להיות להם זכויות שוות. אין צורך מבחינת ייפי להתייחס אפילו לעניין הלאומיות או השטחים הטריטוריאליים על מנת להבין כי קולוניאליזם היה מוטעה. ייפי גם מתארת את הלאומיות כמשהו אשר מוכר לרוב האנשים והלאומיות מוגדרת מבחינתה כמשהו שקיים אצל קבוצה של אנשים והוא זה שמסייע להם להגדרה עצמית (ייפי, עמוד 158). הוויכוח על העניין הטריטוריאלי והמרחב הגיאוגרפי בהם חיים אנשים והפגיעה בו בשל הקולוניאליזם, הוא דבר שזכה לתהודה רבה בספרות המחקרית בנושא.
מענה לשאלה 2:
על מנת להכריע בשאלה האם התנועה הציונית היא תנועה קולוניאלית, עלינו לבחון את העובדות ההיסטוריות של פעילות התנועה הציונית. ייפי רואה בקולוניאליזם כבעייתי בשל העוולות שהוא יוצר וביניהן השליטה על טריטוריה מסוימת בידי קבוצה התובעת זכויות על אותו שטח גיאוגרפי מוגדר. הזכויות הטריטוריאליות הללו יכולות להיות מבוססות על קניית שטחים, תחושת שייכות בגלל תרבות מסוימת וכן רצון להגדרה עצמית לאומית. אחד הטיעונים לתמיכה בקולוניאליזם הוא השחרור של קבוצות נחשלות בדרך כלל. הקולוניאליזם מעלה את השאלה מדוע אותה קבוצה, שמגיעה שנייה, צריכה לשכנע את התושבים המקומיים בצורך שלו לחלוק באדמה ובמשאבים, אם מלכתחילה מכחישים כי הם זכאים למשאבים הללו. עובדה היסטורית היא שכאשר הגיעו הציונים לארץ הם באו מתוך מטרה ליישב את השטח, והרעיון שלהם היה ליצור התחדשות בתוך שטח והאוכלוסייה שכבר הייתה קיימת.
