ניתן לומר כי היחסים האמריקנים-ישראליים מעוצבים על ידי שילוב של גורמים: היסטוריים, מוסריים, אתניים, אסטרטגיים, פוליטיים ומוסדיים. כמו כן הם מונעים על ידי הכרה בכך שהתפקיד האמריקני בתהליך השלום במזרח התיכון מחייב יחסים קרובים עם ארה"ב ולא מדיניות של "יד חזקה", למרות שמדיניות כזו עלולה במבט ראשון להיראות כמגלמת היגיון מסוים.
התפקיד האמריקני נובע מכמה גורמים: כוחה הצבאי והכלכלי הייחודי של ארה"ב, סיוע חוץ לישראל ולמצרים, חוסר הרצון או חוסר היכולת של כוחות אחרים או גופים בינלאומיים לפעול, ופחות מוערך באופן נרחב אך חשוב מכל - היחסים המיוחדים בין ארה"ב וישראל. השחקנים הערבים מבינים שאין לאף מדינה אחרת קשר אינטימי ואמין עם ישראל. חשיבות רבה כאן הוא התפקיד של ארה"ב כערבה לביטחונה של ישראל. למרות שהישראלים נלחמו באומץ וגם בתגובה ללקחים המרים של ההיסטוריה לא היו מוכן להפקיד את ההגנה שלהם וההישרדות בידי אחרים, אנשי צבא אמריקניים מעולם לא היו מחויבים להגנתה של ישראל, התפיסה הערבית הייתה שארה"ב לא תאפשר לתבוסה הצבאית של ישראל.
ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, אשר היוותה נקודת ציון בעלת חשיבות במדינת ישראל.
ניצחונה של מדינת ישראל את שלושת מדינות ערב הגובלות עימה: מצרים, ירדן וסוריה, הותירה חותם נוכח יכולות הלחימה הצבאית, המבצעית ויכולת התמרון מול שלוש מדינות בו זמנית בשלוש חזיתות שונות.
הספרות האקדמאית, עשירה במחקרים אודות מלחמת ששת הימים שנסקרה בכמה היבטים:
צבאיים, מדיניים ובינלאומיים, ע"י חוקרים ישראלים ומהעולם.
מבוא
פרק א: ממשל ארה"ב בשנים 1948-1967
ממשל טרומן בשנים 1945-1953
ממשל אייזנהאואר בשנים 1953-1961
משבר סואץ – מלחמת סיני 29.10.1956-5.11.1956
דוקטרינת אייזנהאואר
משבר ירדן - יולי 1958
ממשל קנדי בשנים 1961-1963
ממשל גו'נסון בשנים 1963-1969
פרק ב': מלחמת ששת הימים- מדיניות ארה"ב כלפי ישראל רגע לפני ובזמן המלחמה
8.6.1967 – המתקפה על 'ליברטי'
10.6.1967 – הרתעה של הצי השישי
פרק ג: מדיניות החוץ של ארה"ב כלפי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים
עמדת קהיליית המודיעין
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
