בעקבות מלחמת העצמאות של מדינת ישראל בשנים 1948-1949, התפתחה בעיית הפליטים הפלסטינים. מספרם של הפליטים איננו חד-משמעי אך הגישה המקובלת היא כי מדובר על כמה מאות אלפי פליטים שמספרם הכולל נאמד בפחות ממיליון.[1] הפליטים הפלסטינים ברחו למדינות ערב השכנות וניסו להשתקם בהן מתוך הציפיה כי ביום מן הימים הם יורשו לחזור לבתיהם בישראל. מאידך, ישראל סירבה לחזרתם של כל הפליטים, אך הסכימה לקלוט עד כ-100 אלף פליטים בחזרה; ואילו מדינות ערב סירבו גם הן לקלוט את הפליטים הפלסטינים.[2]
בעקבות היווצרות בעיית הפליטים וסירובן ישראל והמדינות ערב להסדיר את הטיפול בפליטים, הוקם ארגון "סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב" - אונר"א.[3] ארגון זה נחשב לארגון פליטים של האו"ם וייחודי עבור הפליטים הפלסטינים, שנועד תחילה לסייע בשיקום ויישוב של הפליטים הפלסטינים במדינות ערב וישראל. אולם מפאת לחץ ערבי, אונר"א החל לנטוש באופן הדרגתי את ייעודו העיקרי – שיקום הפליטים, והחל להתרכז בעיקר בסיוע כלכלי ורווחתי של הפליטים הפלסטינים. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 ארגון אונר"א כבר הפך לארגון של סיוע כלכלי ורווחתי בלבד של הפליטים הפלסטינים.[4]
פרק 1. מבוא
פרק 2. פרק תיאורטי כללי – ראליזם ומוסר
ראליזם ומוסר - הגדרות
התפתחות גישת הראליזם
עקרונותיה של גישת הראליזם
מגבלות גישת הראליזם
פרק 3. סוגיית הפליטים הפלסטינים
התפתחות הפליטים הפלסטינים
היקף הפליטים הפלסטינים והגדרתם
קליטת הפליטים הפלסטינים במדינות שונות וזכויותיהם של הפליטים
השפעת הפליטים הפלסטינים על אופי הסכסוך ישראלי-פלסטיני
פרק 4. מבנהו הפוליטי של ארגון האומות המאוחדות ויחסיו עם ישראל
המבנה הפוליטי של האו"ם
יחסי ישראל-האו"ם 1947-1955
יחסי ישראל-האו"ם 1956-1990
יחסי ישראל-האו"ם 1990- זמן עכשווי
פרק 5. סוכנות אונר"א ופעילותה לאורך השנים
הקמת הארגון ומטרותיו
פעילות הארגון
פרק 6. דיון
פרק 7. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
