גודמן (Goodman, 2020) מציג במאמרו טענה על פיה נקודת הזמן הנוכחית שאנחנו נמצאים בה היא נקודת מפנה היסטורית בכל הנוגע לאופן בו הגלובליזציה כתופעה כלכלית וחברתית באה לידי ביטוי בחיים של כולנו. בעוד קולות המתנגדים לתהליכים המתרחשים בחסות הגלובליזציה תמיד היו קיימים, לטענת גודמן רצף האירועים שהתרחש בעולם בשנים האחרונות, ובמידה מסוימת מאז המשבר הכלכלי הגדול ב-2008, הביא להעצמת קולות אלו.
על פי גודמן הגלובליזציה לא הולכת להיעלם, אבל שינוי מהותי באופן בו היא נתפסת ובאה לידי ביטוי הוא הכרחי ובלתי נמנע. הגלובליזציה היא לא תופעה חדשה והיא בלתי ניתנת לעצירה. כפי שגודמן מצוטט את דבריו של כלכלן במכון מחקר אירופי, אנשים תמיד ירצו לטייל ותמיד ירצו לסחור. מעבר לכך, יחסי הגומלין בין מדינות, חברות ואנשים פרטים הם מורכבים בצורה חסרת תקדים, מערבים סכומי כסף עצומים ומשפיעים על חייהם של מיליארדים בעולם. התופעות הכלכליות שהן הביטוי העיקרי של הגלובליזציה (שרשרות ייצור בינלאומיות, מעבר של אנשים וסחורות בין מדינות בהיקפים עצומים, טשטוש גבולות) הן כה מושרשות במציאות עד שבפועל הגלובליזציה הכלכלית היא בלתי הפיכה. בדומה לגודמן, הו וספנס (Hu and Spence, 2017) רואים גם הם את השינויים בהסדרים הכלכליים כבלתי נמנעים, בעיקר הודות לתהליכים כמו התחזקותה הפוליטית והכלכלית של סין ומהפכת האוטומציה הטכנולוגית.
כאמור, השינויים הדרמטיים שמתחוללים לאחרונה בעולם מאלצים לבחון מחדש את מנגנוני הבקרה והאיזון שמלווים את הגלובליזציה.
