העלייה המתמדת באיכות ורווחת החיים בחברה המודרנית, יחד עם שינויים בסגנון החיים, הביאו עימם הרגלי צריכה וקיום אחרים מבעבר (ברון, 2008). מגמה הולכת וגוברת של תלות בכלי רכב פרטיים ניכרת מאד בקרב אוכלוסיות בעלי רווחה כלכלית. מתוך כך, הולכת ומתהווה במדינות רבות בעולם בכלל, ובישראל בפרט "תרבות רכבים פרטיים" שאט אט תורמת לירידה בשימוש בתחבורה ציבורית ודרכי תחבורה חלופיות, כגון: הליכה ורכיבה על אופניים (Mattioli, Roberts, Steinberger, & Brown, 2020). נכון לשנת 2012, נעו על כבישי ישראל כ-2,246,100 כלי רכב בבעלות פרטית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012), ואילו בשנת 2020 מספר הרכבים הפרטיים עמד על 3,173,300 רכבים. כלומר, בתוך 8 שנים חל גידול של 41% במספר כלי הרכב הפרטיים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2020).
בעידן המודרני – זמן שווה כסף, נראה כי רבים לעיתים נתונים תחת לחץ מתמיד של עמידה בדרישות העבודה, מטלות הבית והטיפול בילדים. מתוך כך, "קניית זמן" באמצעות שימוש בכלי רכב פרטיים הינו דבר שבשגרה. כלי הרכב הפרטי יכול למלא תפקיד מרכזי חשוב בחיי היומיום של האדם (Mattioli et al., 2020), ולהוות לו כלי ניידות לנסיעות יומיומיות, לבילוי ולפנאי (ברון, 2008). כמו גם, משמש למגוון רחב של אפשרויות – כולל נסיעות למרחקים ארוכים, הובלת חפצים ואימוץ הרגלים ואורח חיים שלא ניתן לקיים בלעדיו (Mattioli et al., 2020).
הקדמה
סקירה תאורטית
1. מהי אגרת גודש?
1.1 המשגה ומאפיינים
1.2 אתגרים, יתרונות וחסרונות ביישום אגרת גודש
1.3 דוגמאות מהעולם
2. סקירת מצב מערכת הכבישים בישראל
3. דיון בדבר יישום אגרת גודש בישראל
3.1 אתגרים פוטנציאליים מיישום המערכת בישראל
3.2 השלכות ביישום אגרת גודש בישראל
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
