הגירת עבודה הינה תופעה כלל עולמית בעלת השלכות עצומות על הכלכלה העולמית ומשפיעה באופן בולט הן על המדינות אשר מקבלות מהגרי עבודה לשטחן, והן על המדינות אשר אזרחים רבים נוטשים אותה כדי למצוא עבודה במקום אחר (קושנירוביץ' ופילק, 2012). היקף ההגירה תמיד היה מסובך למדידה מדויקת עקב הערבוב של מהגרי עבודה רשומים וכאלו אשר מסתננים למדינה. עם זאת, על פי נתונים של ארגון העבודה הבינלאומי ,(ILO) הוערך מספר המהגרים בשנת 2010 בכ-214 מיליון בני אדם, ביניהם מהגרי עבודה מהווים כ- 90% מכלל ההגירה. סוגיית ההגירה למדינות הקפיטליסטיות המתקדמות וסוגיית מיקום המהגרים ובדגש על מהגרי העבודה בתוך מדינת הרווחה, זוכות בשנים האחרונות לתשומת לב ציבורית ומחקרית רבה, בעוד כמות המהגרים במגמת עלייה מתמדת (Gorodzeisky & Semyonov, 2009).
מהגרי העבודה בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, מציבות מראה לעבר המדינות המערביות אשר נשאו בעבר הלא רחוק על דגלם את מדינת ומדיניות הרווחה, ואילו כעת זו קרסה לתוך עצמה, בעוד גופים רבים מופרטים לחברות פרטיות, או פשוט נותרים ללא מענה, משאירים משפחות ללא מענה וצורך מחודש להוות את הבסיס הסולידרי, כפי שהיה לפני שנים רבות (Micheli, 2012).
מחקר זה יחתור להבין כיצד מדינת ישראל מתייחסת למהגרי עבודה בשטחה, תוך ניסיון להבין מהי המשמעות של יחס זה לדרך שבה מדינת הרווחה ׳מתופעלת׳ כיום (בארץ ובעולם, מתוך ההנחה שמדינת ישראל מבחינה זו היא מדינת רווחה מערבית טיפוסית), תוך התייחסות לאספקטים הפוליטיים אשר משפיעים על המדיניות והיחס למהגרי עבודה בישראל.
מבוא
1. מדיניות רווחה כלפי מהגרים בעולם
1.1 הקדמה
1.2 מתן זכויות על פי ארץ הלידה – מקרה ארצות הברית
1.3 מתן זכויות על פי שושלת – מקרה גרמניה
1.4 מתן זכויות על פי תושבות – מקרה שוודיה
1.5 סיכום
2. המדיניות והיחס למהגרי עבודה בישראל
2.1 הקדמה
2.2 זכויות ותנאים סוציאליים של מהגר העבודה
2.3 המציאות בענף הבניין
2.4 המציאות בענף החקלאות
2.5 המציאות בענף הסיעוד
2.6 סיכום
3. מדינת הרווחה בישראל והגירת עבודה
3.1 הקדמה
3.2 מדינת הרווחה בראי מהגרי העבודה
3.3 אתנו-לאומיות כמכשול להכרה במהגרים
3.4 סיכום
4. דיון ומסקנות
5. מקורות
