שאלה 1
מקובל לחלק את ההתפתחות הכרונולוגית של זכויות האדם, מבחינת אלו זכויות נכללות תחת המושג ושיש לקיים אותן, לשלושה דורות (אברוני, 2011). הדור הראשון הוא זכויות פרט הנחשבות בסיסיות, כמו כן זכויות פוליטיות ואזרחיות. בזכויות אלו נכללות: הזכות לחיים, לחירות, לרכוש, לבטחון אישי ולהגדרה עצמית; הזכות לשוויון ללא הבדל דת, מין, לאום, גזע, צבע או מוצא אתני; הזכות לא להיות משועבד; הזכות לא להיות נתון לעינויים או לעונש אכזרי או משפיל, למעצר או למאסר שרירותי; הזכות לשוויון בפני החוק ולהליך משפטי תקין, ובעיקר הזכות להיחשב זכאי עד שהאשמה תוכח; חופש התנועה וההגירה, המחשבה, הדעה, ההבעה, המצפון והדת; הזכות לבחור ולהיבחר, להתאגד ולהפגין; והזכות למשפחה, לנישואים ולפרטיות. על פי בן נפתלי ושני (2006) זכויות אלו מתאפיינות בהגדרת והסדרת היחסים בין השלטון והפרט והגנת הפרט מעריצות השלטון.
שאלה 2
בכל הנוגע להגדרה אוניברסלית של זכויות אדם, קודם כל יש להתייחס למקור הדתי של זכויות האדם מהדור הראשון בעיקר המבוססות על התפיסות שכל בני האדם הם שווים ושכולם נוצרו בצלם אלוהים. התפיסה הזו, גם כשהיא התנתקה מהבסיס הדתי והחלה להישען על תפיסה חילונית הומניסטית הרואה את השוויון בקרב האנושות כולה מעין חוק טבע היא משמעותית ביותר (אברוני, 2011). באופן דומה Hoffman (1983) מציג את השמירה על זכויות אדם כהכרח מוסרי מעל הכל. בעת המודרנית השיח שהוביל ליצירתו של משפט בינלאומי בנושא של זכויות אדם החל קודם כל מאינטרסים של מדינות: בעיקר הרצון של מדינות מסוימות להגן על האזרחים שלהם שנמצאים במדינות שונות, להגן על חיילים ושבויים בזמני מלחמה (בן נפתלי ושני, 2006).
