מדינות שונות זו מזו מבחינת תולדותיהן, משטריהן, תרבויותיהן, התפתחותן הכלכלית וכו', אך בעקבות האינטראקציה בין ציביליזציות שונות, משפיעים תהליכי הגלובליזציה על כל המדינות ברמה זו או אחרת. מדינות סגורות השומרות בקנאה את מדיניות הפנים שלהן מפני השפעות חיצוניות אינן יוצא מן הכלל. בהקשר זה, תחום זכויות האדם מעורר עניין רב: מחד גיסא, קביעת זכויות היא חלק בלתי נפרד מריבונות המדינה, אך מאידך גיסא, זכויות האדם הן נושא מיוחד במשפט בינלאומי ונציגי מדינות באו"ם קובעים זכיות אלה באמצעות אמנות והסכמים בינלאומיים. כתוצאה מכך, זכויות האדם יכולות להיתפש כמוסכמה אוניברסלית, אך הנושא פתוח לפרשנויות וכתוצאה מכך הופך לסלע המחלוקת ביחסים בין מדינות או בין מדינה לקהילה בינלאומית. אחד הדוגמות לכך הם היחסים בין ארצות הברית לבין סין המואשמת על ידי וושינגטון בהפרת זכויות האדם. עבודה זו מבקשת לבחון כיצד נוכחות ומשפיעות זכויות האדם על היחסים בין ארצות הברית לבין סין.
בשלושת פרקיה דנה העבודה בסוגיות שונות אשר תסייענה לענות על השאלה מרכזית. הפרק הראשון דן במצב זכויות האדם בסין תוך התייחסות להיסטוריה ותרבות. ברק זה נבחנים יחסה של סין לזכויות האדם להלכה ולמעשה (לפי החוק, מידת הכיבוד בפועל הן בתוך סין והן במדיניות החוץ שלה) ותגובתה של בייג'ינג אל הביקורת החיצונית.
הפרק השני בוחן את השפעת חופש הדת על היחסים בין בייג'ינג לוושינגטון. ארצות הברית מאשימה את סין בהפרת זכויותיהם של מיעוטים דתיים (בודהיסטיים טיבטים, מוסלמים וקתולים).
מבוא
פרק א': מצב זכויות האדם בסין: בין הלכה למעשה
פרק ב': חופש הדת בסין
פרק ג': צנזורת האינטרנט בסין
סיכום
ביבליוגרפיה
