המאמר הנבחר: וולפספלד, ג., וימן, ג. (1999). המאבק על סדר היום במערכת הבחירות, פוליטיקה, כתב עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים, עמ׳ 9-25
א. המחקר בודק את האסטרטגיה התקשורתית-הסברתית של המפלגות הגדולות והתאמתם לנושאים העומדים על סדר היום במערכת הבחירות של 1996 בישראל, כדי להבין את ההצלחה או הכישלון של מועמד או מפלגה בעיצוב סדר היום ואת הגורמים לכך (וללספלד, וימן, 1999: 10). שאלת המחקר היא מי מהמועמדים הכתיב את סדר היום ומהם ההסברים לכך? (שם)
ישנם שני הסברים שגורים להצלחה של מועמדים או מפלגות בעיצוב סדר היום התקשורתי. ההסבר הראשון הוא ההעדפה הפוליטים של אנשי התקשורת, אשר יקדמו סיקור של הצד הפוליטי בו הם תומכים. ההסבר השני הוא היתרון שיש לאלה הנמצאים בשלטון לגישה לאמצעי התקשורת בעקבות השתייכותם לאליטה.
החוקרים מציעים הסבר שלישי אלטרנטיבי לגישות הקודמות אותו הם מכנים מודל ״התחרות הפתוחה״ הגורס כי השיקולים בסיקור מועמד זה או אחר הם ישוקלים מקצועיים במסגרתם יעדיף העיתונאי לסקר נושאים שהם בגדר ״חדשה״ ו״סיפור טוב״.
ב. השערת המחקר היא שמודל התחרות הפתוחה, שמצביע על התאמה למידת השיקולים של בררה חדשותית, הוא המתאים ביותר לניתוח הצלחתם היחסית של המתמודדים בבחירות 1996 בישראל לנתב את הסיקור החדשותי. הצלחה בהתמודדות על סדר היום במערכת הבחירות תלויה בשני גורמים באופן מצטבר:
בולטות הנושא מסייעת באופן מיוחד למתמודד מסוים
הנושא ניתן ל״תרגום״ לאירוע או לסיפור חדשותי עונה על הקריטריונים של ״מהי חדשה״. (שם: 11)
