עד שנת 2001, הרשויות המקומיות היו אחראיות על משק המים ומשק הביוב, ועל כן אחראיות הן על תהליכי הגבייה והתשלום של הצרכנים (האזרח), והן על שימור, שיקום ופיתוח של תשתיות המים והביוב המקומיות. עם זאת, הרשות הממשלתית למים וביוב בישראל קבעה, כי הרשויות נכשלו בתפקידן בנושא זה, יצרו בזבוז של מיליוני מ״ק מים, גבייה נמוכה, והזנחה עקבית בתשתיות, במיוחד ביישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך (אבגר, 2018) בשל כך, נקבע בשנת 2001 חוק תאגידי המים, אשר חייב את הרשויות להעביר את הטיפול בגבייה ובתחזוקן של תשתיות המים והביוב לתאגידים חיצוניים ומקצועיים, אשר יאפשרו את השקעת כספי הגביה באופן ישיר בתשתיות המים והביוב, ויאפשרו להעניק לציבור שירותי איכותי (טבת וטלית, 2017).
עם זאת, ומאז שחוקק, עבר החוק שינויים רבים, לרבות הצעות חוק רבות, אשר נועדו לשנות ולעצב אותו מחדש, וליישב את מצבו הבלתי סדיר. מאז חיקוקו, המדינה ורשות המים כשלוחתה, מנהלים מאבק מול העיריות ותאגידי המים החדשים גם יחד, נוכח ביצוע עסקאות בלתי תקינות, אשר מעקרות את חוק תאגידי המים ביסודו, ומטילות ספק בהצלחת החוק והרפורמה שעברו משקי המים והביוב (מבקר המדינה, 2020).
במסגרת מחקר זה, אבקש לגעת ולבחון לעומק את הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס הרעיוני של חוק תאגידי המים, לרבות הרעיון הסביבתי החשוב העומד חוק זה, המבטא את אחד מעקרונותיה הבסיסיים בכלכלה הסביבתית, ומדיניות ישראל הפועלת לקראת הפרטה איטית של השוק הציבורי, כפי שהיא מתבטאת בעשורים האחרונים.
מבוא
1. סקירה היסטורית טרם התפתחות חוק תאגידי המים
1.1 מבנה משק המים ושחקניו
1.2 מאפיינים חוקתיים וחברתיים של משק המים טרם חוק תאגידי המים
2. בחינת התפתחותו של חוק תאגידי המים מקביעתו ועד היום
2.1 רקע לחוק תאגידי המים בישראל
2.2 מאפייני חוק תאגידי המים
2.3 התפתחות חוק תאגידי המים
3. ביקורות על חוק תאגידי המים, וסקרי דעת קהל
3.1 מאבק בין אינטרסים
3.2 השפעת החוק על הצרכן
4. השוואה של חוק תאגידי המים למצב במדינות נבחרות
4.1 מניעים לרפורמות במשק המים ברחבי העולם
4.2 רפורמות במדינות שונות ברחבי העולם
5. דיון ומסקנות – השפעת חוק תאגידי המים על משק המים
5.1 שאלת המחיר - התנגשות בין רקעים כלכליים שונים
5.2 שאלת ההפרטה – יתרונותיו וחסרונותיו של השוק הפרטי
5.3 סיכום והצעות למחקרי המשך
מקורות
