משבר הקורונה, אמנם לא פרץ ביום אחד אלא במשך מספר שבועות במהלך החודשים פברואר-מרס 2020, הביא לטלטלה גדולה בקרב חברות, עסקים ומשפחות בישראל. כלכלת ישראל הייתה במצב סביר בהחלט ערב משבר הקורונה. במהלך 20 השנה האחרונות ניהלו ממשלות ישראל מדיניות פיסקאלית מתונה ובטוחה והפחיתו את יחס החוב-תוצר הלאומי מרמת שיא של כ-120% תוצר לרמה של כ-60%. מהלך זה הקטין את עלות מימון החוב הלאומי לרמות זניחות, ופינה מקורות מהתקציב למטרות כלכליות אחרות. זה תרם לממשלה יכולת גמישות הנדרשת ליום שבו הממשלה תידרש לפעול בשוק באופן אנטי מחזורי במטרה לתמוך בכלכלה. מה שקורה בתקופת הקורונה.
החוב הלאומי גדל ההוצאות הציבוריות הכרוכות במגפה ובשיפוי כלכלי לנפגעיה. ככל שימשך המשבר הוא עלול להביא להפחתת דירוג כלכלי של ישראל בעולם וליחס חוב-תוצר תלת-ספרתי. הדבר עלול להביא העלאה במסים מול הקטנה בשירותים הציבוריים לאזרחים. לכן, דרושה בתקופה זו הרחבה פיסקאלית. תמיכות מדינה בעסקים ובפרטיים יוכלו להביא להגדלת יצור וביקושים ולהניע את גלגלי המשק.
ממצא מעניין הוא שהעוני קצת פחת בתקופת הקורונה - אפשר להסביר את זה בתמיכות הסוציאליות שניתנו לבעלי הכנסה נמוכה כגון דמי אבטלה, השלמת הכנסה וכדומה. בנוסף, הירידה ברמת החיים הכללית מורידה גם את ההגדרות של קו העוני כך שממילא הוא נמוך יותר וכולל תחתיו פחות עניים.
מבוא והצגת הנושא
סקירת ספרות
מחקר, סקר ומתודולוגיה
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח
