במהלך משבר מתקיימים אתגרים רבים כדוגמת לחצי זמן, אי-וודאות, לחץ בתהליכי קבלת החלטות ושינויים תכופים של האירועים. תהליכים אלה מקשים על ניהול המשבר, ועשויים להביא להחלטות לקויות בניהול המשבר. כתוצאה מכך אנשים רבים רואים במשבר עניין שלילי ולרוב אף מנסים להימנע ממנו. אולם החלטות נבונות בניהול המשבר יכולות דווקא להביא גם להזדמנויות וקידום אינטרסים כלל חברתיים. כלומר, לעיתים משברים אינם רק מצבים שליליים אלא מדובר גם על הזדמנויות לבצע שינויים לטובה (McVicar, 2015, pp. 16-18).
משברים הופכים להזדמנויות כאשר תהליך קבלת ההחלטות שבהם הינו איכותי ושקול. אומנם ישנם טיפולוגיות שונות של קבלת החלטות כמו תהליך רציונאלי – שבו מקבל ההחלטות בוחן את החלופות העומדות לפניו ומבקש לבחור בפעולה שתשרת את האינטרסים שלו ועמיתיו בצורה הטובה ביורת או אפילו תהליך של הימנעות מקבלת החלטות או אפילו בחירה ספונטנית של אפשרויות ללא בחינת חלופות .(Thunholm, 2004, p. 393) עם זאת הנחת היסוד היא כי במצבים של משברים מן הראוי לקבל החלטות על מודלים של בחינת חלופות, התייעצות עם מומחים, לבחון תהליכים רשמיים וקבועים ולפעמים אף להציג פשרה בכדי לנהל כראוי את המשבר. כלומר העדיפות בזמן משבר היא לא לקבל החלטות על סמך תהליכים ספונטניים אלא לבחון לעומק וברצינות את החלופות וההשלכות הקיימות במשבר (Monten, & Bennett, 2010, p. 495).
ישנן טענות שונות הגורסות כי תהליך קבלת ההחלטות בזמן משבר איננו מבוסס אך ורק על מאפייני המשבר עצמו כי אם גם על השיח הציבורי שהוא יוצר.
מבוא
סקירת ספרות
משבר
תהליכי קבלת החלטות במשברים
השפעת מדיה חברתיות על קבלת החלטות במשברים
ההסלמה ברצועת עזה 2018-2019 – רקע מקדים
מתודולוגיה
ממצאים
דיון
ביבליוגרפיה
