ממשלות ומנהיגי מדינות מואשמים לעתים מזומנות בכך שמשברים ומלחמות בהם הם השתתפו בתקופת כהונתם, נהגו והוצאו אל הפועל על ידם במטרה לחזק את שלטונם או למנוע פגיעה בו. נטען שהשלטון במדינה יזם מלחמה או משבר על מנת להגביר את התמיכה העממית בו או למנוע פגיעה בה כתוצאה מגורם אחר- ובמיוחד, להסיח את דעתו של הציבור מבעיות פנימיות במדינה- כלכליות, חברתיות ופוליטיות.
טענה זאת עולה בהקשרים של מדינות רבות ושונות בעלות מאפיינים שונים. כך למשל, לפני מספר שנים, שר החוץ הישראלי דאז אביגדור ליברמן הזהיר ששלטון "האחים המוסלמים" במצריים עלול לפתוח במלחמה כנגד ישראל, עקב אי- יכולתו של המשטר להיענות לדרישות העולות מהציבור ולשפר את המצב הכלכלי שם; היו שטענו שהתערבותה של ארצות הברית במלחמת האזרחים בקוסובו בוצעה על ידי הנשיא ביל קלינטון כדי להסיח את דעת הקהל מפרשיית מוניקה לוינסקי (הסרט ההוליוודי "לכשכש בכלב" הוא הד לטענות אלו); וכיום, בישראל, יש המאשימים את בנימין נתניהו בחרחור מלחמה נגד איראן על מנת להסיט את הדיון הציבורי מהסוגיות החברתיות.
המשותף לכל טענות אלו הוא אחד: כולן מתבססות ברמה זו או אחרת על ההנחה שלקיחת חלק במלחמה או במשבר אכן מלכדת בפועל, או שלא מלכדת, את העם סביב השליטים ומגבירה את התמיכה בהם. אם הפעלת כוח ברמה הבין- לאומית אינה מקנה לשליט תמיכה ומחזקת את שלטונו, היא לא תוכל להוות משקל- נגד לאי- תמיכה בו מסיבות פנימיות: פוליטיות, כלכליות ועוד.
תוכן העניינים
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
3. מתודולוגיה
3.1 שיטת המחקר
3.2 הגדרות ואופרציונליזציה
3.2.1 הגדרת הניצחון
3.2.2 יציבות שלטונית- המשתנה התלוי
3.2.3 הגדרת מחיר המלחמה או המשבר
3.2.4 'ההצדקה הציבורית של המלחמה'
4. סקירת וניתוח מקרי הבוחן
4.1 מלחמת ששת הימים, 1967
4.2 מלחמת יום כיפור, 1973
4.3 מלחמת לבנון, 4.2
4.4 מלחמת לבנון השנייה, 2006
5. ניתוח השוואתי
5.1 הצבת מקרי הבוחן זה כנגד זה
5.2 חלקם של מאפייני המלחמה (ערכי המשתנים המסבירים) בהשפעה על משך הכהונה
6. סיכום ומסקנות
6.1 לסיכום העבודה
6.2 "מלחמות הסחה" והשלכות מדיניות
7. רשימת מקורות
