הקדמה
מוסכמה היא בעולם המחקר כי ישנה חשיבות מרובה להשתתפות בבחירות, מאחר וזוהי אחת הדרכים העיקריות של אזרח להשתתף בקביעת המדיניות בארצו (שחף, 2018). אולם, עם השנים, נצפית בעולם המערבית ירידה גוברת והולכת של אחוזי ההשתתפות בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת – בין השאר נצפתה מגמה זו גם בישראל. ממצאים אלו מדאיגים רבים, שחוששים לניוון הדמוקרטיה (קניג, 2013). מרבית הלא-מצביעים הינם ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, דבר שעלול להביא לתת-ייצוג של השכבות החלשות ובכך למנוע מהתחשבות בהן בפעולות המדיניות (דהן, 2009). כמו כן יש שיעורי הצבעה נמוכים מקרב הערבים והרוסים שמרגישים כי אין להם ייצוג ראוי במפלגות המוצעות (פיליפוב, 2013). מחקרים שונים עמדו שהסיבות לשיעורים היורדים בהצבעה מגוונות, ובין היתר עומדות על אדישות פוליטית המאפיינת את הדורות הנוכחיים, אי אמון במערכת השלטון, דמיון מפלגתי ועוד (קניג, 2013). מזווית ראייה גיאוגרפית, ניתן לעמוד על כך שביישובים מרוחקים אחוזי ההצבעה נמוכים יותר – זאת במתאם לכך שהיישובים הללו ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר, לכך שתושביהם בעלי השכלה נמוכה יותר, ולכך שהתושבים בהם מפגינים עניין פוליטי נמוך יותר (מסיבות כגון אכזבה ממערכת השלטון, התעניינות נמוכה יותר מן המפלגות ביישובים הללו, נגישות פיזית פחותה יותר ועוד) (אטמור, 2013).
סקירת ספרות
בשנים האחרונות אנו עדים, הן בעולם המערבי והן בישראל, לירידה גוברת בשיעורי ההצבעה. מדינות כגון איסלנד הראו ירידה מתונה של אחוזים בודדים, בעוד שמדינות אחרות כאוסטריה, איטליה ואירלנד הראו ירידה של 10% השתתפות בבחירות מאז שנות השישים, ואף יש מדינות שהראו ירידה חריפה יותר בשיעור הצבעה, כקנדה, בריטניה ואף ישראל – בהן שיעור המצביעים ירד ב-20% במהלך חמישים השנים האחרונות.
תקציר
הקדמה
סקירת ספרות
שאלת המחקר
השערת המחקר
רשימה ביבליוגרפית
