הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סכסוך בין יהודים תושבי מדינת ישראל ובין ערבים פלסטינים. סכסוך זה החל עוד לפני הקמת המדינה ונמשך עד לימינו. במהלך השנים עשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך. ניסיונות אלו היו חלק מתהליך השלום בין ישראל ובין הפלסטינים אולם לא נשאו פרי והסכסוך בימינו אינו נראה קרוב לפתרון. הסכסוך בין ישראל לפלסטינים למעשה החל כבר מן התקופה העות'מאנית שבה נוצרו עימותים בין היהודים ובין הערבים אשר חיו בישראל. סכסוכים אלו היו לרוב על רקע דתי ולא על רקע לאומי שהיה עדיין רק בתחילתו מבחינת התפיסה הלאומית של שני הצדדים. שורשי הסכסוך נוצרו בסוף המאה ה19 עם עליית תנועת הלאומיות ברחבי העולם אשר גרמה לעמים לחזק את התפיסה הלאומית שלהם באופן חסר פשרות(מוריס, 2003).
בשל עליית תנועת הלאומיות החלו העליות הגדולות של היהודים לישראל. עליות הביאו להגברת המתחים ולחשש של הערבים אשר חיים בארץ כי הם עומדים לאבד את השטח של ישראל לטובת המוני היהודים אשר פקדו את האזור והגיעו מאירופה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הכוחות הבריטיים, המדיניות הבריטית באה לידי ביטוי בניסיון תיווך בין הצדדים, כאשר האינטרס הבריטי הוא זה אשר מכתיב את הפעילות אשר נעשתה עבור כל אחד מן הצדדים. הבריטים ידעו לפזר הבטחות עבור הערבים כאשר הם נדרשו לכך. עדות לכך אנו מוצאים במסמכי מקמהון אשר נועדו להבטיח לערבים כי תמורת שיתוף פעולה שלהם עם הבריטים הם יזכו לבית לאומי לערבים והבטיח להם כי העלייה היהודית לא תעצב את נוף האזור(פורת , 1976).
הצגת הקונפליקט
ניתוח הקונפליקט
דרכי התערבות
רפלקסיה
ביבליוגרפיה
