התקשורת ההמונית משמשת ככלי להעברת מידע לציבור הרחב. כלי זה היווה לאורך שנים רכיב חשוב בהפצת מידע אודות אירועים צבאיים בעולם. התקשורת אפשרה להעביר מידע אודות הנעשה בחזית הלחימה לקהלים נרחבים המצויים הרחק מהקרבות והפעילות הצבאית (מוסקוס, 2001: 224-225). למרות כי התקשורת מאפשרת להעביר מידע חשוב כלפי הנעשה בחזית הצבאית, הצבא לא בהכרח ימהר לשתף פעולה עם התקשורת בעיקר מהסיבה שהמערכת הצבאית תעדיף לעבוד באפלה תקשורתית מפאת אופי הפעילות הצבאית המסווגת שהצבא מבצע. עם זאת, הצבא עשוי למצוא יתרונות רבים בשיתוף פעולה עם התקשורת – כדוגמת הפצת מידע, הרחבת התמיכה והגיוס הציבורי לצבא, והגברת המוניטין של המערכת הצבאית (לימור ולשם, 2015: 77).
הסיקור התקשורתי של מלחמות עשוי להיות מאתגר הן עבור התקשורת והן עבור הצבא שכן מצד אחד המדינה יכולה להפעיל רגולציות רבות המגבילות את התקשורת כדוגמת הפעלת צנזורה על פרסום כתבות, מתוך מניעים של צרכי ביטחון. מאידך ציבור שאיננו מקבל מידע על הנעשה בחזית הקרב עשוי לשחוק בלגיטימציה שהוא מספק לצבא ולמערכת הפוליטית ולמעשה לאבד את תחושת האמון שהוא נותן במדינה ובכך לפגוע בחוסן הלאומי ובאחדות הציבורית (Baum, & Zhukov, 2015: 387). הערכה היא כי על-מנת לאזן בין צרכים ביטחוניים לבין צרכי התקשורת, לרוב הסיקור הראשוני של המערכה הצבאית ברובו יסוקר באופן מחמיא המשרת את טובת הציבור והמדינה, אך לאורך זמן והמשך הלחימה הסיקור עשוי להיות גם ביקורתי (נייגר ורימר-צרי, 2010: 89-90).
מבוא
סקירת ספרות
שיתוף פעולה בין צבא ותקשורת
סיקור תקשורתי של מלחמה
סיקור תקשורתי של נפגעי מלחמה
מתודולוגיה
ממצאים
היקף הסיקור כלפי הקורבנות
המסרים המועבדים בסיקור הנפגעים
הייצוג הכללי של הנפגעים
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
